שר הכלכלה ניר ברקת פרסם תוכנית לפיקוח על מחירים של שורה של מוצרים כמו פסטה, שמן קנולה, ממרח שוקולד, קמח לבן ונייר טואלט.
לטענת השר, מדובר במוצרים שהתייקרו "באופן לא סביר" מאז פרוץ המלחמה. הפרסום של ברקת עורר תהייה בקרב פרשנים רבים שלא לגמרי הבינו מה פשר המהלך. אלא שהשבוע גם האוצר הצטרף לתהייה הזאת ואף ציין כי "לא חלה עליית מחירים חריגה במוצרים אלה".
במכתב מהאוצר שהופנה למשרד הכלכלה נכתב כי "לא ברור כיצד המוצרים נבחרו ומהם אותם מוצרים. שנית, לא ברור האם בדקו את המחיר בשוק מוצר או את המחיר של מוצר ספציפי של פירמה ספציפית. בנוסף לכך, לא ברור אילו סופרים ובאילו אזורים בחרו לדגום ולא ניתן הסבר מדוע".
גם קצבאות הגמלאים לא ייפגעו
תקציב 2025 נבנה על הכנסות של 35 מיליארד שקלים מקיצוץ בשירותי הממשלה והגדלת המיסים, כמו המע"מ שיעלה בחודש הבא באחוז אחד ל־18% ומס על הרווחים הכלואים של החברות. זאת מתוך עלות מלחמה הנאמדת בקרוב ל־250 מיליארד שקלים. אלא שמאז שהאוצר הציג את תוכניתו הוא חוזר בו בחלק מהגזירות, כפי שוויתר על מיסוי קרנות ההשתלמות, קיצוץ יום הבראה ועוד. כעת האוצר חוזר בו גם מפגיעה בפטור ממס לקצבת הגמלאים.
יחד עם משטר אסד צונחת אימפריית הסמים
התקשורת הערבית דיווחה על כך שסוריה אחראית ל־80% מייצור סם הקפטגון, סם ממריץ שנמצא על גופם של רוצחי החמאס ב־7 באוקטובר. הסמים הכניסו למשטר אסד לא פחות מ־5 מיליארד דולר בשנה וגרמו לפגיעה קשה בירדן, שאליה הוברחו כמויות גדולות מהם. מאחורי הייצור עמדה גם איראן שנהנתה מהרווחים וגם מסימום "חיילים" שנדרשו למשימות של פשעים נגד האנושות. ירדן לא הצליחה לבלום את כניסת הסמים אליה, למרות מאמצים צבאיים ואזרחיים. כעת ככל הנראה ייצור הסם הופסק לחלוטין.
חוזים בהיקף של 175 מיליון דולר לאלביט מערכות
התעשיות הביטחוניות בישראל ממשיכות לפרוח, וכעת אלביט מערכות מודיעה על זכייתה בחוזים בסכום של כ־175 מיליון דולר לאספקה של חליפות לוחמה אלקטרונית (ל"א) והגנה מפני טילים (DIRCM) לכלי טיס בעבור מדינת נאט"ו אירופית. חוזים אלה כוללים התקנה של מערכות ל"א על גבי מטוסי Embraer C-390 Millenium ומסוקי Airbus H225M. עסקה זו מתווספת לכמה חוזים שהחברה זכתה בהם בשנים האחרונות להתקנת מערכות אלה.
מקינזי התפשרה עם שופרסל, שהתייעלה בעצמה
פשרה בסכסוך בין שופרסל לפירמת הייעוץ מקינזי. מיד לאחר שהאחים אמיר רכשו את שופרסל לפי שווי של 6 מיליארד שקלים הם הנהיגו קיצוצים, ובמסגרתם ביקשו לסיים את ההתקשרות עם חברת הייעוץ. מדובר בהסכם של ההנהלה הקודמת לקבלת שירותי ייעוץ במחיר של יותר מ־40 מיליון שקלים. מקינזי הייתה אמורה לספק לחברה תוכנית התייעלות שתביא לחיסכון של מאות מיליוני שקלים בשנה, כמעט בלי לפטר עובדים. אלא שהאחים אמיר עשו זאת בעצמם, והזניקו את רווחי החברה במאות אחוזים בתוך זמן קצר. האחים יוסי ושלומי אמיר הביאו את שופרסל לרווחים של 237 מיליון שקלים ברבעון השלישי של השנה ולהכנסות של 4.1 מיליארד שקלים. תחילה נראה היה שמקינזי עומדת לדרוש את קיום ההסכם בערכאות משפטיות, אך כעת נודע שהצדדים התפשרו על סיום ההסכם בתמורה לתשלום של 7 מיליון שקלים שיועברו למקינזי.
הכותב הוא העורך הראשי של ערוץ הכלכלהwww.ch10.tv באינטרנט ובקרוב בערוץ 10 בטלוויזיה