באלפן ערוץ 7 מתארחת טל אביטבול המספרת על בעלה, אליאב הי"ד שנפל בקרבות בדרום לבנון לפני כחודש וחצי.
לשיחה עימה מגיעה טל מאירוע מיוחד שהתקיים בכנסת לכבוד המסגרות החוץ בייתיות, פנימית הרווחה, בתי האומנה וכיוצא באלה, וזאת כמי שיחד עם אליאב ז"ל הפכה את ביתה לבית אומנה. טל מספרת על ההשקעה לאורך היממה כולה בילדים ללא עורף משפחתי גם בתקופות של מלחמה כמו גם בשעתו בתקופת הקורונה. "עבודה קשה מאתגרת מספקת ומדהימה", היא מגדירה זאת.
במשך שש שנים היו אליאב וטל בכפר הנוער תלפיות בחדרה. "היינו זוג במשפחתון בכפר שמונה עשרה משפחתונים", היא מספרת על המקום אלי הגיעה כבת שירות ושם נולד החלום לחזור כמשפחה, ואכן "כבר בדייט השני כבר דיברנו על זה וזה היה משהו שברור שנעשה".
"הגענו עם שני ילדים ויצאנו לפני שנתיים עם ארבעה", היא מספרת. "זה בית בתוך בית. יש דלת מפרידה והם איתנו 24-7, הולכים לישון איתנו, קמים איתנו, ארוחות בוקר איתנו, סנדוויצ'ים לבית הספר, אסיפות הורים, טיפולים, הכול. הם ממש היו ועדיין כמו הילדים שלנו. אנחנו בקשר רצים כמעט עם כולם. הם אחים גדולים לילדים שלנו".
היעד שלה ושל אליאב היה להכין את ילדי המשפחתון לחיים שאחרי, לעולם הגדול שממתין ולהשתלבות בחברה הישראלית, "שירגישו תחושת שייכות לעם ישראל ומדינת ישראל. ליאב היה מראה להם בארוחות ערב אקטואליה ומידע מהעולם וכל מה שיוכל להקנות להם ידע כללי ועולם תוכן עשיר שיעצים אותם כבני אדם, שכאשר יגיעו לצבא לא יהיו מנותקים שלא יודעים מה קורה אלא יהיו חלק".
וכך הגיעו חניכי המשפחתון שלהם להמשך הדרך, האחד בגולני, השני בחיל האוויר, אחר בעתודה ובחור נוסף בשירות לאומי. "הרצון שלנו הוא שהם יהיו שווים בין שווים בחברה הישראלית ואולי שווים יותר".
משם עברה המשפחה למושב איתן שליד קרית גת, שם בנו את ביתם, אליאב היה המהנדס ושם התגוררו במשך שנתיים עד נפילתו בקרב.
"אליאב גויס מהשבעה באוקטובר, עשרה חודשים שביניהם היו הפוגות מאוד קצרות. הוא היה בסבב מילואים שלישי, לאחריו הוא שוחרר ויצאנו לטיול באיטליה, שם חברנו למשפחה של אליאב. חזרנו ולפני ראש השנה הוא קיבל צו 8. הוא תמיד היה בצפון וגויס לכניסה בלבנון, נכנס פעם אחת ללבנון בתפקיד סמ"פ בחטיבת הנח"ל", היא מספרת ומתארת את המפגש האחרון בתחנת דלק לאחר שעדכן אותה על הצו שקיבל בעודה תקועה בפקקים והוא כבר ממהר לצאת לדרך.
ההבנה שמדובר בכניסה ללבנון עורר בה חשש. "חיבקתי אותו ושאלתי אותו 'אתה מרגיש שאתה הולך למות?' והא אמר לי 'לא, אני אחזור אלייך', והוא באמת חזר אליי אחרי שבוע. הוא חזר מלא כי הוא הרגיש שזה הדבר הנכון ביותר לעשות. הם הוציאו משם שבע משאיות של אמל"ח. לצד כל חדר ילדים יש שם חדר ציוד לחימה", היא מספרת על הכפר בו פעל הכוח של אליאב, 800 מטרים מהגבול, מה שעורר את המחשבה וההבנה שאמל"ח שכזה קרוב כל כך לגני ילדים ישראליים, "הוא הרגיש שליחות, שזה מה שצריך לעשות".
"הוא חזר לסוכות, לחג עצמו, אחרי שבראש השנה וכיפור הוא לא היה בבית", טל מוסיפה ומספרת על בקשתו של אליאב להעביר לו רק את המחזור לראש השנה ואת השופר של סבו שנפטר בשנה האחרונה. יחד עם הרב אבי גולדברג הי"ד שנפל גם הוא בתקרית בה נפל אליאב, הובילו את תפילת החג, כאשר הרב גולדברג חזן ואליאב תוקע בשופר במעמד שריגש את כל החיילים שאיתם.
בתום חג ראשון של סוכות אמור היה אליאב לחזור ליחידה, אלא שבעקבות ניתוח חירום שעברה טל הוא נשאר עד שבת. ביום ראשון הם נכנסו ללבנון שוב, שם בקרב הרואי נפל אליאב.
"אליאב היה איש של נתינה עצומה, איש של שלום וחיבור, איש עם חיוך מדהים. הייתה בינינו זוגיות מדהימה ואהבה גדולה", טל מספרת ומזכירה את תרומת הכליה של אליאב לילדה בת 12 שלא הכיר. "הוא היה כל כולו נתינה".