מאז שמחת תורה הקודם אנו עוברים תקופה מורכבת ורבת פנים. השנה האחרונה הייתה עבורנו שנה שבה נדרשנו להתמודד עם שינויים דרמטיים שהשפיעו עלינו כחברה ועל כל אחד מאיתנו באופן אישי.
מצד אחד, חווינו מכה קשה וכאב עצום שפקדו את החברה הישראלית כולה. תחושת האובדן והחולשה עוררו בנו שאלות נוקבות על ערכים, זהות ועתיד. מצד שני, נחשפנו לכוחות חבויים בתוכנו: כוחות של עמידה, עזרה הדדית ויכולת בלתי נתפסת לעמוד באתגרים שנראו בלתי אפשריים.
בזמנים כאלו, כאשר סערות הזמן והמאבקים החיצוניים מאיימים לערער את יסודותינו, נותר איתן אתגר נוסף – האחווה והחיבור בינינו. האתגר הזה אינו רק צורך חברתי שנועד להקל על החיים כאן, אלא יסוד מרכזי להבטחת קיומנו כעם וכמדינה. עלינו לזכור שמכלול האתגרים הפנימיים והחיצוניים מחייב אותנו להתבונן לעומק ולשאול כיצד נוכל לשמר ולחזק את הלכידות החברתית שלנו למען בניית הקומה הבאה שלנו כעם וכמדינה.
השנה, נוסף על ההתמודדות עם אויבים מבחוץ, מצאנו את עצמנו מתמודדים עם מחלוקות פנימיות כואבות. השיח הציבורי נעשה רווי במתח ולעיתים אפילו בעוינות. נדמה שכל צד רואה באחר איום על ערכיו, זהותו ועתידו. המציאות הזו מציבה בפנינו שאלה קשה אך הכרחית: כיצד נוכל לגשר על הפערים, לחזק את האחדות בינינו ולבנות מחדש את האמון ההדדי?
דווקא מתוך האתגרים הללו אנו יכולים לשאוב השראה מהכרובים שבקודש הקודשים – סמל עמוק לחיבור ולמורכבות שבמערכות היחסים האנושיות. הכרובים, שהיו פונים זה לזה – 'פניהם איש אל אחיו' או נסוגים זה מזה –'פניהם אל הבית', מלמדים אותנו על המתח שבין שמירה על עקרונותינו לבין היכולת להיפתח לאחר. האתגר הגדול העומד בפנינו הוא ללמוד לעמוד זה מול זה, לשמוע ולהישמע, תוך שמירה על ערכינו היקרים.
כדי להתמודד עם אתגר זה, עלינו לתרגל את היכולת להסתובב – לפנות אל האחר ולשמוע אותו באמת. תרגול זה מסמל את המעבר ממיקוד בעצמנו ובזהותנו הפרטית, אל מפגש אמיתי ומשמעותי שבו כל אחד שומר על ייחודו, אך יחד אנו יוצרים מציאות חדשה ומשותפת. זהו הדגל שאנו, כתנועה, מניפים השנה.
השנה האחרונה הייתה גם שנה של עשייה ונתינה ללא גבול. רבים מאיתנו התגייסו לעזור למפונים, לחיילים, למשפחות מילואים, למשפחות החטופים ועוד. השתתפנו בפרויקטים חקלאיים, אימצנו חקלאים ותרמנו לחיזוק הקשר בין הקהילה לאדמה. מעבר לכך, פעלנו לחבר בין אנשים וקהילות שונות, בניסיון לייצר שיח מאחד ומשמעותי. העשייה הזו היא עדות לכוחנו כחברה, אך היא גם תזכורת לכך שיש לנו עוד הרבה עבודה לפנינו.
אין ספק כי התקופה האחרונה לימדה אותנו רבות על עצמנו, הן כחברה והן כיחידים. היא הזכירה לנו את ערך האחריות המשותפת, את החשיבות של מעורבות פעילה ואת הכוח שבידיים שלנו לשנות את המציאות. התקופה הזו גם הוכיחה שכשאנו פועלים יחד, מתוך אחדות ומטרה משותפת, אנו מסוגלים להגיע להישגים בלתי נתפסים. אך באותה נשימה, היא גם דרשה מאיתנו לעמוד מול חולשותינו ולזהות את המקומות שבהם עלינו להשתפר, הן ביחסינו זה עם זה והן כפרטים בתוך קהילה.
בשבת הזו, אנו מוזמנים לחשוב יחד כיצד להמשיך את הדרך הזו. כיצד נוכל לנהל שיח מקרב, כזה שמאפשר חילוקי דעות אך מחזק את הקשר בינינו? כיצד נוכל להעמיק את האחווה בינינו, לא רק בזמנים של משבר, אלא גם בשגרה?
הדרך אינה קלה, אך היא ראויה. כל אחד מאיתנו יכול להיות חלק מהתהליך הזה, ולהפוך את החברה שלנו למקום טוב ומחובר יותר. חזקו חברים!
הכותב הוא מזכ"ל תנועת עזרא