כשהחושך יורד וחשכה משתררת סביב, האורות נדלקים בחלונות הבתים, אבל מה מאיר את החושך שבלב?
יש המחפשים כוכב מאיר בשמיים, יש המחכים לשמש שתפציע, ויש הבוחרים להפיק אור, לפוגג את האפלה במו ידיהם.
התערוכה הפעילה "אור בבקשה" במרכז החוויתי לכל המשפחה במוזיאון תל אביב לאומנות, שנפתחת בחודש האור מציגה מופעים שונים של אור שיצרו אמנים עכשוויים, לצד ציורים מן המאה ה־17 מאוסף המוזיאון.
המבקרים בתערוכה מוזמנים לשהות במרחבי תאורה חווייתיים וליצור יצירות אור דרך מעשה האמנות, קולאז'ים צבעוניים עשויים שקפים וצלופנים, תלויים בתערוכה על קופסאות אור ייחודיות וכך בהדרגה הגלריה תדמה לחלל עטוף בחלונות ויטראז' מרהיבים ומחזירי אור.
האמנים דאנה טנהאוזר ויואב פיש מציגים בתערוכה עבודות ויטראז' המציעות להסתכל על רגעי השגרה כמלאי אור ובעלי ערך
למלאכת אומנות הויטראז' היסטוריה ארוכת שנים. לפני כ־900 שנה, בימי הביניים המאוחרים, הגיעו אומנים באירופה לשיא בפיתוח טכניקה של חיתוך זכוכית צבעונית וחיבורה בעופרת למשטחים גדולים המסננים את האור החיצוני ומייצרים בחלל (לרוב חלל תפילה) אור צבעוני ורך.
בעת ההיא, שנים לפני המצאת החשמל, כשהתאורה נשענה רק על מאור נרות, אמנות הויטראז' יצרה מופע אור מרהיב וקסום בחללים חשוכים, ולא השאירה אף צופה אדיש מולה. האמנים יואב פיש ודאנה טנהאוזר ממשיכים במסורת העתיקה, אך במקום תיאורים מלאי הוד והדר של חיי הקדושים וסצנות תנ"כיות, הם בוחרים להנציח מבטים לכאורה בנאליים מחיי היום־יום ומציעים להסתכל על רגעי השגרה כמלאי אור ובעלי ערך.
קבוצת האמנים "מלחמאמי תאורה לעד" יצרו במיוחד לתערוכה מיצב אור וסאונד, ומזמינים את המבקרים להסתכל על האורות, להקשיב לצלילים ולדמיין
משחר ההיסטוריה התבוננו בני האדם בפליאה בשמש ובירח – גופי האור העוצמתיים שמשייטים ברקיע, לכאורה בנפרד, ולפרקים כמעט ונפגשים. תרבויות שונות ניסו להבין את טיב היחסים ביניהם; האחד גדול ויחיד ואורו לוהט עד כדי סנווּר, והשני קטן, עדין, בעל אור כסוף מופיע בליווי להקת כוכבים מנצנצים. כיום ידוע כי בעוד השמש מפיצה את אורה, לירח אין אור משלו.
אורו הוא בעצם החזר האור המוקרן מן השמש. במשך דורות חוברו הסברים שונים ומשונים על הקשר בין שני גרמי שמיים אלו. קבוצת אמני מלחמאמי תאורה לעד יצרה גם היא סיפור משלה, ואתם מוזמנים לשבת על הכריות, להסתכל על האורות, להקשיב לצלילים ולדמיין.
האמנית חן שיש ציירה בתערוכה ציור קיר בזהב ונצנצים, כדי להאיר מעט את המציאות סביב.
בתחילת דרכה כאמנית ידעה חן שיש תקופות של קושי. היא השתמשה בחומרי יצירה פשוטים, כמו דבק נצנצים ונייר כסף שניתן למצוא בכל גן ילדים, כדי ליצור אמנות מנצנצת שהצליחה להעניק לה ולנו אור. עשרים שנה חלפו ושיש חוזרת לאותן עבודות, אך הפעם ממקום של אמנית מנוסה.
בציור קיר מונומנטלי היא מציירת נורות אור מוזהבות ומנצנצות שמחפשות אחר אור חיצוני ומחזירות אותו כמבקשות להאיר מעט את המציאות סביב. בתערוכה מוצב מיצב משטי לד אלקטרונים המזמין את המבקרים לשתף במקורות האור בחיים האישיים שלהם.
לצד אלו מוצגות יצירות אמנות מהמאה ה-17 בהולנד מאוסף המוזיאון, עוסקות בחיי היום־יום, מציגות רגעים פשוטים ומוארים ומאפשרות דרכן ללמוד על דרך החיים, הלבוש והמנהגים של התקופה.