
הרב משה (מוסא) כהן, ר"מ ויועץ חינוכי מזה שנים רבות, מוביל מאז תחילת המלחמה תפילה מיוחדת להצלחת עם ישראל בכל יום לפנות בוקר ברחבת הכותל המערבי.
שוחחנו אתו על היוזמה שנולדה באיסרו חג, מיד לאחר שמחת תורה בה נפתחה המלחמה במתקפת חמאס.
מעמד התפילה המיוחד מתקיים "כמו שהרב שמואל אליהו הגדיר, חוץ משבתות וימים טובים. אנחנו נפגשים ברחבת הכותל מאז האיסרו חג של שמחת תורה, מדי בוקר לתפילה עד וותיקין", מספר הרב כהן שמגיע לכותל בכל בוקר בין השעה רבע לארבע לארבע, ומאותה נקודת זמן ועד לתפילה בנץ מתקיים מעמד התפילה המיוחד בו מסיימים המשתתפים ספר תהילים מחולק יחד עם תוספות קבליות.
יחד עם קריאת ספר תהילים, ולעיתים מעט יותר, מתקיים מנהג 'שבעת כורתי הברית' המוכר מסדר ליל הושענא רבה כמנהג הספרדים, תפילה שתוקנה בידי הרב פתיא זצ"ל לשעת קושי וצרה, "ובדור האחרון אנחנו מכירים את התפילה הזו מהתפילות שחכם ישועה בן שושן זצ"ל התפלל, ומשם לקחנו את סדר התפילה הזה".
בנוסף משלבים משתתפי התיקון המיוחד תקיעה בחצוצרות כסף, והרב כהן מספר כי התקיעה היא חלק מיישום הפסוק המורה על תקיעה בחצוצרות כאשר "תבוא מלחמה בארצכם על הצר הצורר אתכם והרעותם בחצוצרות ונזכרתם לפני ה' אלוקיכם ונושעתם מאויביכם". הרב כהן מציין את דברי הראשונים על המצווה להריע בחצוצרות כסף בעת צרה שכזו ואכן התקבלו ממשפחת המקובל חכם בן שושן זצ"ל שתי חצוצרות כסף בהם תוקעים בכל אחת משבע ההקפות וגם אחרי התפילה אליה מצטרפים מבאי הכותל.
"ארבעים דקות לפני הנץ אנחנו עוצרים את התפילות שלנו, כשעה קודם אנחנו מתחילים את סדר התפילות וההקפות. בזמן הזה בכל הקפה אנחנו מזכירים את אחד משבע הדמויות שאיתן הקב"ה כרת ברית, אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף ודוד וסביב כל דמות כזו יש איזכור על הדמות וקטעים מתוך הסליחות, י"ג מידות, תקיעה בשופר, תקיעה בחצוצרות כסף, קבלת עול מלכות שמים וחוזר חלילה. בהקפה השביעית יש אזכור של האמהות כל אחת בפני עצמה ואת יהושע וסדר הדורות ואת חורבן בית המקדש", מתאר הרב כהן.
לתפילה מוסיפים תפילה לשלום המדינה, לשלום רפואת והצלחת חיילי צה"ל, להצלת והחזרת החטופים, "מקיפים את כל מה שנוגע לתקופה הזו, ואם נשאר עוד זמן יש בחוברת שאנחנו מתפללים ממנה עוד תפילות מיוחדות מגדולי ישראל, הרב עוזיאל, החיד"א ואחרים".
לפי שעה לא מגיעים המונים למעמד המיוחד, אך לקבוצה הקטנה הקבועה שמגיעה מדי בוקר מצטרפים בכל יום בודדים אחרים, לעיתים אקראית. הרב כהן מדגיש כי לתפילות נוספת גם אמירת מזמור לתודה להודאה על ההצלחות של עם ישראל, "כדי להיות לא שקועים רק בקושי אלא גםן הודאה לרובונו של עולם".
וכדי להצטרף, הוא מדגיש, אין צורך להיות בעל רקע קבלי כלשהו ולמעשה כל אדם מוזמן ובלבד שיהיו בו "לב פתוח ורצון טוב להועיל לעם ישראל. אין צורך בידע או הכנה מוקדמת. רק רצון להתפלל לטובת כלל ישראל בלי נטיות אישיות".
השעה המאתגרת של קיום התפילות היא כנראה מהגורמים לכך שקהל המשתתפים מצומצם והרב כהן מספר כי בתחילה קיווה וציפה שלמעמד יצטרפו בחלוף זמן המונים, אך זה לא קרה. כעת הוא מקווה שכל מי שמעוניין יצטרף לפעם אחת ודי יהיה בכך כדי שרבים מאוד יהיו שותפים למהלך.
על ראשיתו של הרעיון מספר הרב כהן: "באיסרו חג הגענו לכותל במקום להקפות שניות בירושלים. בכותל פגשנו את הרב המקובל הרב בניהו שמואלי ושאלנו לאן לכוון וכך גם את הרב שמואל אליהו וכך גם את הרב חיים בן שושן, בנו של הרב ישועה", ואלה יעצו להם להתפלל באופן זה, כאשר התפילה מתקיימת סביב ספר תורה המונח על הבמה, כאשר ספר התורה והבמה מדמים את עם ישראל והתורה שמנחה אותו ו"ההקפות מייצרות מעטפת הגנה חיובית מול כל הרשעה והלכלוך שמסביב", אבל, שב ומדגיש הרב כהן, "לא צריך לבוא כמקובלים. עצם זה שמקבלים עול מלכות שמים ומכריזים 'ה' הוא האלוקים' ו'שמע ישראל' זה פועל טוב לעם ישראל".
למעוניינים להצטרף לתפילות אומר הרב כהן כי בתקופה זו שבה הנץ מתאחר עדיף לבוא סמוך יותר לשעה ארבע ורבע לפנות בוקר, ואת דבריו הוא חותם בנתון לא מוכר נוסף שגם בו יש כדי לעודד מצטרפים: "עד שעה שמונה בבוקר אין דו"חות חניה ואפשר להחנות ליד שער האשפות בתחנת האוטובוס, ממש ליד רחבת הכותל ולא רחוק".