האמירות שגם מי שלא לומד תורה לא יתגייס, כמו אמירות כאילו אם יגוייסו חרדים אנו בשעת שמד כמו גזירות הרומאים, הן קשות.
הן גם מכפישות את בתי המדרש של התורה הגואלת ואת גדולי ישראל שלמדו תורה ונלחמו מלחמות ישראל וגם מרחיקות את עם ישראל מאביהם שבשמיים.
ראשי הישיבות לובשי המדים, הדיינים ותלמידי החכמים הלוחמים בעזה, בחורי ישיבות ההסדר שנפלו בקרבות כשתפילין על ראשם וגמרא בידם, הם ההוכחה שתורה שלימה היא זו ששוקעת עמוק בבית המדרש וכשעם ישראל נאבק מול אויביו שטובחים בבניו ובנותיו, יודעים הם לעזוב את הספרא ולאחוז בסייפא למצוות עזרת ישראל מיד צר. כמו משה רבנו. כמו יהושע בן נון. כמו דוד המלך.
אמירות האוחזות בקרנות המזבח רק כדי שמי שיושב על הברזלים או כבר עזב את הישיבה לא ייכנס תחת האלונקה בעת מלחמה, מרחיקות את עם ישראל מתורת ישראל.
לעולם, מי שקם בנחת שלו לתפילת שחרית בשטיבלעך בבני ברק, לא יבין מהי מסירות נפש על תפילת שחרית כמו אותו לוחם אחרי לילה בעמדה ברפיח.
ואינו דומה דף גמרא עם כוס קפה במזגן בכולל לדף גמרא עם ווסט וקסדה בגבול הצפון. זוהי עוצמתה של תורה. זוהי גדולתה של תורת חיים.
את האמת הזו, הזועקת מבית מדרשנו ונכתבה בדם תלמידי הישיבות של הציונות הדתית, שום פשקעוויל או סרטון של רב לא יוכלו לטשטש.
הכותב הוא מנכ"ל מפלגת הציונות הדתית