איתמר בן גביר
איתמר בן גבירצילום: Yonatan Sindel/Flash90

אירוע בן גביר אמש, החזיר אותי שנתיים אחורה, לימי הרכבת הממשלה.

לתחושתי, אותו תסמין ואותה תסמונת שליוו את התסריט המתיש וחסר התוחלת דאז (שהסתיים בסוף כצפוי, רק אחרי שהמיץ יצא לכולם וחודשיים יקרים מפז ירדו לטמיון) הוא גם התהליך שחוזר על עצמו בימים אלו.

אתחיל מהסוף: אני לא חושב שבן גביר מתכוון לפרק את הקואליציה ולהפיל את הממשלה, גם אם לאירועים מהסוג הזה יש נטיה לאובדן שליטה. לפעמים מתיחות כזו יוצרת כדור שלג שגם יוצריו לא מסוגלים לעצור אותו, אבל לפחות בינתיים נראה שלא זה המקרה.

צריך גם לומר שהדרישה של בן גביר לגיטימית, בעוד היועמ"שית מחפשת את ראשו (ובשבוע הבא היא אמורה להגיש חוות דעת כתובה מראש לעתירה שהוגשה בבג"ץ נגד כהונתו), ובעוד כל ראשי הקואליציה אומרים - לפחות בפומבי - שהגיע הזמן להחליף אותה, בפועל הם בוחרים לגרור רגליים.

לכן, אני לגמרי מסכים עקרונית עם הדרישה של השר לביטחון לאומי, וחושב שרוב ככל בוחרי הימין והקואליציה סבורים כך.

השאלה היא האם זו הדרך, האם הצבעה נגד התקציב היא הכלי היחיד שעשוי להשיג את התוצאה? והאם לא מדובר בצעד מסוכן מדי שעשוי באמת לערער את השותפות הקואליציונית, בסופו של דבר?

והשאלה הנוספת היא למה דברים מגיעים לכדי כך? אם הנושא כבר הוסכם, אם לכולם ברור שאי אפשר להמשיך כך (ואי אפשר), מה עוצר את התהליך? למה יריב לוין לא מניע אותו? למה הנושא לא נכנס לסדר היום של ישיבת הממשלה הקרובה? ובעיקר, למה הקואליציה מתחזקת את המלכודות של עצמה ולא מפרסמת הודעה שהנושא יטופל בתחילת השבוע, כפי שדרש בן גביר וכפי שהבטיח שיסתפק בזה?

אין לי תשובות. לא בטוח שלמישהו יש. אני חושש שזה עוד מקרה שבו פוליטיקה קטנה ופנימית בתוככי הימין עשויה לייצר דינמיקה שתזיק לכולנו בסוף.

כמצביע למפלגות הקואליציה, הייתי מצפה שנבחרינו יגלו יותר שיתוף פעולה ויעילות במקרה כזה, שיימנעו מליפול לבורות המיותרים האלו, ושיסיימו כבר את הסאגה. פטרו את גלי בהרב מיארה.

ואל תספרו לנו שבג"ץ יעצור את התהליך - אדרבה, תנו לה להיות יועמ"שית מטעם בג"ץ, כזו שאיבדה את הלגיטימציה הציבורית ואת המשקל לחוות הדעת שלה, כזו שהתיוג הפוליטי מרוח על כל טקסט ואמירה שלה.

לכו על זה כבר, במקום להסתובב סביב עצמכם, לייצר לעצמכם פיגועים מיותרים ולהסתבך בחשבונות אינסופיים.

ועם זאת, צריך לומר שגם בן גביר חייב להפסיק עם איומים קואליציוניים בכל שני וחמישי, אולי הפעם הנימוק נכון, אבל בדיוק כמו ההוא שזעק זאב זאב, כשמשתמשים יותר מדי בקלף השחוק הזה, הוא מאבד את ערכו ואת אמינותו, ואז, חלילה, הזאב עוד עשוי להגיע...