ד"ר מאיר סיידלר
ד"ר מאיר סיידלרללא קרדיט צילום

בסוף מבצע עופרת יצוקה דיווח משרד הבריאות העזתי על כ־1,300 הרוגים ברצועה, מתוכם רק 48 אנשי חמאס. דו"ח של צה"ל דיבר אז על 1,166 הרוגים עזתים, מתוכם 709 אנשי חמאס.

לבסוף נאלץ הממשל החמאסי לשנות את גרסתו ולהודות בכ־700-600 הרוגי חמאס במבצע זה. התיקון פורסם בזמנו על ידי עיתון הארץ (!) אך לא זכה לתהודה תקשורתית רחבה.

באירועי מצעד השיבה באביב 2018 נהרגו ב־14 במאי 55 מפגינים בהתנגשויות עם כוחות צה"ל על הגדר, לפי דיווח משרד הבריאות העזתי. מספר זה אומץ בדו"ח של ה־OCHA (משרד התיאום לעניינים הומניטריים שהוקם על ידי מזכ"ל האו"ם), מה שגרר גינוי חריף מצד מזכ"ל האום גוטרס ואת דרישת ראש ה־OCHA להעמיד לדין את האחראים על הרג החפים מפשע. יומיים לאחר מכן אמר סלאח אל־ברדוויל, חבר בכיר בלשכה המדינית של חמאס ודובר הג'יהאד האסלאמי בעזה, בתשובה לשאלה ביקורתית של עיתונאי פלשתיני שתהה מדוע חמאס שולח אזרחים להיהרג על הגדר, ש־50 מההרוגים הם בעצם לוחמי חמאס (חלק משמותיהם פורסמו אחר כך על ידי הממשל החמאסי בעזה עצמו). הודאה זו לא שינתה דבר בהאשמות של האו"ם כלפי ישראל, שהתבססו על הדיווח השקרי של משרד הבריאות העזתי.

אלה רק שתי דוגמאות שמובאות בדו"ח שפורסם לפני כמה ימים על ידי צוות החשיבה (Think-Tank) המופקד על המזרח התיכון, שפועל במסגרת מכון המחקר הבריטי HJS המקדם דמוקרטיה, חופש וזכויות אדם בעולם ומספק ניירות עמדה למקבלי החלטות.

אולם לא העבר הוא הנושא העיקרי של הדו"ח הנוכחי של HJS, הנושא את הכותרת "מספרים מפוקפקים: ניתוח מספרי ההרוגים המדווחים על ידי משרד הבריאות בעזה", אלא המלחמה הנוכחית. דו"ח מקיף זה, הראשון מסוגו מאז פרוץ המלחמה, מסתמך על מספר רב מאוד של מקורות וכן על מכוני מחקר נוספים, בהם ה־ISW (המכון ללימודי מלחמה בוושינגטון). הוא מביא סטטיסטיקות ונתונים רבים, מבצע פילוחים רלוונטיים ומציג מסקנות. נתוני הדו"ח מגובים במקורות המובאים בהערות - אתרי אינטרנט של הממשל העזתי, ראיונות עם אנשי חמאס, הפניות לסטטיסטיקות רשמיות ולגופי מחקר ועוד, ואם כן ניתן לבדוק את הנתונים. בבדיקה רנדומלית של נתונים המובאים בדו"ח שבדקתי, מצאתי שכולם אמינים.

כולנו שאהידים

אבקש לחלוק עם הקוראים את הנתונים והמסקנות העיקריים המובאים בדו"ח זה בקשר למלחמת חרבות ברזל. אציין שמאחורי המספרים היבשים של הרוגי המלחמה בצד העזתי יש, כמו בכל מלחמה, גם בני אדם חפים מפשע וילדים רבים. גם אחרי הזוועות שחווינו בשבעה באוקטובר, ואחרי הצהלות וגילויי השמחה שזוועות אלה גררו ברחוב העזתי, אני אישית מצטער על כל הרוג עזתי שלא צהל, ועל מותם של ילדים. ועכשיו לדו"ח עצמו.

הנתון הבסיסי ביותר המובא בו הוא היעדר אבחנה שיטתי בין אזרחים לבין לוחמי חמאס בדיווחי ההרוגים המפורסמים על ידי משרד הבריאות העזתי שהוא, כפי שהדו"ח מציין, נתון לשליטה מלאה של חמאס. חוסר אבחנה זה הוא עקבי ללא יוצא דופן, ואופיו העקרוני נחשף כבר לפני עשור בהנחיה שהופצה על ידי משרד הפנים העזתי בקרב אזרחים ופעילים ברשתות החברתיות, וזו לשונה:

"כל מי שנהרג והפך לשאהיד ייקרא אזרח עזתי או אזרח פלשתיני... בתיאור הרוגי ההתקפות הישראליות על עזה אל תשכחו להוסיף תמיד שמדובר ב'אזרחים חפים מפשע' או innocent citizens. אל תפרסמו תמונות של מפקדים צבאיים. אל תזכירו את שמם בפומבי ואל תשבחו אותם על הישגיהם בשיחות עם ידידים מארצות זרות".

כדי להשלים את החסר: לפי הערכות צה"ל, מספר ההרוגים בין לוחמי חמאס במלחמה הנוכחית עומד נכון להיום על בין 17 אלף ל־20 אלף, ואילו הערכות המודיעין האמריקני צנועות יותר ועומדות על טווח מוערך שבין 12 אלף ל־14 אלף. את ההרוגים האלה יש לגרוע ממספר ההרוגים הכולל המפורסם על ידי משרד הבריאות העזתי.

היעדר הפילוח המבחין בין אזרחים לבין לוחמים הרוגים בדו"חות משרד הבריאות העזתי בולט במיוחד על רקע הפילוחים שכן מופיעים בדו"חותיו, בפרט הפילוח בין גברים, נשים וילדים החושף את השאיפה להעצים באופן מלאכותי את מספר הנשים והילדים ההרוגים. להלן כמה דוגמאות המדגימות כיצד בדיוק השיטה עובדת:

בחודש אחד בלבד קוטלגו יותר ממאה גברים הרוגים (לפי שמותיהם, כגון מוחמד) כנשים.

20 אחוז מההרוגים שלפי רישומי משרד הפנים העזתי היו בני 18 כשמצאו את מותם באוקטובר 2023, הפכו בסטטיסטיקה המסכמת באפריל 2024 לבני 17. פלא זה זכה לשימוש חוזר בחודש אוגוסט 2024, כאשר יותר ממחצית ההרוגים בני 18 מחודש פברואר הפכו בסטטיסטיקה המסכמת באוגוסט לבני 17. שיטה זו נועדה כמובן לאפשר את קטלוגם של הרוגים אלה בקטגוריה של ילדים.

בדו"ח מובאות דוגמאות נוספות של הרוגים המופיעים ברישומי משרד הפנים העזתי כמבוגרים, אך מוצגים ברשימת ההרוגים של משרד הבריאות כילדים או תינוקות.

כל הדוגמאות מתועדות עם צילומים של רשימות משרד הבריאות העזתי.

דוגמאות בולטות נוספות המובאות בדו"ח על שיטת הניפוח של מספר הנשים והילדים ההרוגים:

בדיווח מ־7 בנובמבר 2023, מספר ההרוגים מתחילת המלחמה על פי משרד הבריאות העזתי הסתכם ב־10,328 הרוגים, מתוכם 302 נשים וילדים שנהרגו כולם ביום מסוים. מספר זה הוא 99 אחוזים ממספר ההרוגים הכולל שנהרגו באותו יום - סוג של פלא סטטיסטי.

ב־5 בדצמבר 2023, כאשר מספר ההרוגים מתחילת המלחמה עמד לפי נתוני משרד הבריאות העזתי על 16,248, מספר הנשים והילדים המדווחים שנהרגו ביום ספציפי עמד על 1,353, יותר ממספר ההרוגים הכולל (1,041) באותו יום - סוג של פלא לוגי.

אחד ממקורות המידע של משרד הבריאות העזתי הוא דיווחי משפחות. דיווחי משפחות אמינים יותר מהדיווחים מבתי החולים, הנמצאים בשליטה מלאה של חמאס. לפי דיווחי משפחות אלה, שפורסמו גם הם בפילוח נפרד על ידי משרד הבריאות העזתי, המספר הגבוה ביותר של גברים הרוגים בכל תקופת איסוף הנתונים הוא בגילי 40-25, כלומר גילים מובהקים של אנשי חמאס הלוחמים.

זאת ועוד: הדו"ח מציין שבדו"חות משרד הבריאות החמאסי נכללו ככל הנראה גם יותר מ־5,000 אנשים שמתו מוות טבעי בשנת המלחמה (זהו המספר המינימלי של הנפטרים ברצועת עזה מדי שנה, בשנים שקדמו למלחמה). מתועדות בו דוגמאות קונקרטיות של חולי סרטן שדווחו כהרוגים. כמו כן נכללים בין הרוגי המלחמה גם קורבנות מקרי רצח פליליים, וכן מי שנרצחו כתוצאה מהשתלטות חמושים על משלוחים הומניטריים.

זאת ועוד, הסטטיסטיקה של משרד הבריאות העזתי אינה מתחשבת בהרוגים שנהרגו מיותר מאלף רקטות של חמאס והג'יהאד האסלאמי שנפלו בשטח הרצועה. הדו"ח מביא את המקרה המפורסם של בית החולים אל־אהלי בעיר עזה, שנפגע כפי שהוכח על ידי רקטה של הג'יהאד האסלאמי. בשלבים הראשוניים, כאשר עוד דובר על פגיעה ישראלית, פרסם משרד הבריאות העזתי הערכות על מספר הרוגים אסטרונומי של 471. הרוגים אלה, שמספרם האמיתי נע לפי מקורות במודיעין האמריקני בין 100 ל־300, נכללים כמובן גם הם במספר ההרוגים העזתים במלחמה.

תקשורת עוינת

מעבר להתייחסות למספרי ההרוגים, הדו"ח מתייחס גם לזירה התקשורתית. הדו"ח בדק כ־1,400 מאמרים העוסקים במלחמה הנוכחית בעזה, שנכתבו מפברואר עד מאי 2024 בשמונה עיתונים ואתרים מובילים בשפה האנגלית, ואלה כמה מהממצאים הבולטים:

98 אחוזים מהכתבות התבססו על נתוני משרד הבריאות בעזה, מתוכן 19 אחוז הביאו נתונים אלה בלי לצטט את מקורם החמאסי, כלומר כעובדות בלתי מעורערות, ורק חמישה אחוזים מהן התבססו (גם) על נתוני צה"ל.

בפחות משני אחוזים מהכתבות שהשתמשו בנתוני משרד הבריאות העזתי צוין כי נתונים אלה מסופקים ואינם ניתנים לאימות. לעומת זאת 50 אחוז מהכתבות שהזכירו את הנתונים שסופקו על ידי צה"ל ציינו שנתונים אלה מסופקים.

רק 16 אחוזים מהפרסומים ציינו שבדו"חות ההרוגים שלו משרד הבריאות העזתי לא מבחין בין אזרחים ולוחמים.

מסקנת הדו"ח: הנתונים מעלים חשש לדיווחים מנופחים ומוטים מצד משרד הבריאות העזתי, הנשלט באופן מלא על ידי חמאס. ההטיה נובעת מהיעדר הבחנה בין לוחמים לאזרחים, מעיוותים דמוגרפיים וכן מהכללת מקרי מוות שאינם קשורים למלחמה. כמו כן, הבדלים בין נתוני משרד הבריאות העזתי לבין דיווחים ממקורות אחרים מטילים ספק באמינות הנתונים, ומהווים אתגר לניתוח מדויק של המציאות האמיתית בשטח.

הדו"ח מציין במפורש שאין מחלוקת על העובדה שבמלחמת חרבות ברזל נהרגו גם אזרחים חפים מפשע, כולל ילדים. עם זאת, תיקון המספרים של החפים מפשע כלפי מטה באופן כה משמעותי, כפי שנדרש על ידי מחברי הדו"ח, הוא הוכחה לכך שהרג האזרחים אינו מכוון, אלא תוצאה של לחימה המתבצעת במקומות שבהם יש גם נוכחות אזרחית, לעיתים כמדיניות מכוונת של חמאס. בעקבות הפילוחים הסטטיסטיים המובאים בדו"ח, הטענות על רצח מכוון של אזרחים עזתים על ידי צה"ל משוללות כל בסיס עובדתי וסטטיסטי.

קשה לומר שאנחנו מופתעים, אבל לדו"ח יסודי ומקיף שכזה שיצא מתחת ידו של מכון מחקר ידוע יש חשיבות עליונה. על מדינת ישראל להשתמש בו כדי לנהל הסברה ישראלית פרו־אקטיבית ולא רק תגובתית.