להיות רופא מיילד זה לא תמיד סיפור קל. לעיתים עולות דילמות מוסריות רפואיות שארגז הכלים שלנו איננו מכיל את התשובות לאותן דילמות. והנה לפניכם דוגמה למקרה, שנהיה רלוונטי מאד לאחרונה.
לפני מספר שנים, התפרסם מקרה של יולדת שהגיעה להדסה עין כרם וסירבה לניתוח קיסרי למרות עדות למצוקת עובר. הגינקולוג הכונן החליט לנתח אותה כדי להציל את העובר מתוך הבנה שרצונה האמתי הוא שיוולד לה ילד בריא, עובדה שהיא ביצעה מעקב הריון מוקפד, ולידת ילד פגוע או ילד מת בוודאי לא ייטיב אתה. לאחר המעשה, ולידת ילד בריא, היתה בקורת קשה עליו.
בכנס שנערך אחר כך בבית החולים הדסה, בהשתתפות גינקולוגים, מרדימים ומשפטנים, טען אחד המרצים , רופא עם זיקה לאתיקה רפואית שאינו מומחה למיילדות, כי המטופל במקרה זה הוא האישה ולא העובר, ועל הרופא לדאוג רק לבריאותה ולנתח במטרה להציל את העובר רק בכפוף להסכמתה, אחרת הוא מסתכן בתביעה משפטית. כנגדו היה רופא ומשפטן שטען כי ייעודו של הרופא הוא הצלת חיים וטוב להציל את העובר, תוך הסתכנות בתביעה על תקיפת האם.
בין המשתתפים, היו גינקולוגים שסברו כי אין זכות לרופא לפגוע בחירותה של האישה לבחור מה ייעשה בגופה ואסור לנתחה בניגוד לרצונה. מנגד, היו שסברו שאין להם ספק שהיו מנתחים באותה סיטואציה את האישה אשר רצתה בהריון, עשתה סקירות ובדיקות במטרה שתלד תינוק בריא, אבל הם הביעו חשש מהחוק האוסר עליהם לנתח ללא הסכמה. בין משתתפי הדיון היו שהחזיקו בדעה כי לא רק המנתח חטא אלא גם המרדים, שבעצם ביצוע ההרדמה הפך כבר שותף לעבירה.
בעצם הדיון נסוב סביב מצבו המשפטי של העובר- האם ניתן לראות בו אדם גם טרם גמר לידתו ובכך להחיל עליו את החוקים והזכויות השונים, או שמא כל עוד הוא עובר הרי שאינו בחזקת "אדם" ולכן אינו נהנה מזכויות של אדם, על אף שקיימות לו זכויות אחרות כגון הזכות לחיים.
באותו מרכז רפואי ולאחר דיון נוסף בנושא, הוציא מנכ"ל בית החולים, על דעת הרופאים המיילדים והיועצים המשפטיים, מזכר פנימי המאפשר לכל רופא מיילד הנקלע לסיטואציה המתוארת, לפעול על פי צו מצפונו ושיקול דעתו כשהנהלת בית החולים תעמוד מאחורי החלטתו. לעומת זאת, בחדרי לידה אחרים בארץ –יולדת שמסרבת לניתוח קיסרי בשל מצוקת עובר לא תנותח, היות שחוק זכויות החולה לנגד עיניהם לעניין ההסכמה לניתוח.
והנה, לאחרונה, עלה לדיון מקרה דומה בה אישה עם מספר צלקות רחמיות תכננה לידת בית, בניגוד להמלצות הרופאים והיתה מחשבה לכפות עליה לעבור ניתוח, עקב כך שפה יש מקרה בו היא מסכנת גם את עצמה-הסיכון לקרע רחמי הוא גבוה מאד, וזה מסכן גם את האישה. שופטי העליון פסקו כי זכותה של האם, אם היא כשירה בדעתה, להחליט על גופה, והזכות הזו גוברת על זכותו לחיים של העובר כל עוד לא נולד. תוך כדי הדיונים, האישה ילדה, בלידת בית, תינוק בריא למרות הכול ב"ה. אבל אסור ללמוד ממבחן התוצאה. אסור לסכן את החיים! לידה כזאת היא רולטה רוסית.
מקרים כגון אלה מתרחשים מעת לעת בחדרי הלידה, ופעמים רבות שעומד הרופא המיילד נבוך אל מול המקרה. לכאורה, מתבקש תיקון לחוק זכויות החולה, כי במקרים כגון אלו, יש לפנינו שני מטופלים, יולדת ועובר, כשהעובר עומד להפוך לאדם מיד בלידה, וצריך לקבוע במדויק מה הן זכויותיו. יש לשאלה זו השלכות גם על נושא ההפלות.
לעניות דעתי, זה נושא מתאים לדיבייט בכתה בשיעור חינוך. מה דעתכם?