מועצת רשות המים הודיעה על עדכון תעריפי המים והביוב, שייכנס לתוקף ב-1 בינואר 2025.
ההעלאה, שתעמוד על כ-2%, תשפיע על חשבון המים של הצרכן הביתי הממוצע ותוסיף לו כ-2.5 שקלים לחודש.
החלטת מועצת רשות המים התקבלה לאחר שימוע ציבורי, במהלכו נשמעו עמדות הציבור בנוגע להצעת ההעלאה הראשונית. ההעלאה שאושרה נמוכה מהמתווה המקורי שפורסם לשימוע, מה שמצביע על מאמץ לצמצם את ההשפעה על הצרכנים.
לדברי גורמים ברשות המים, הגורמים המרכזיים לעלייה בתעריפים כוללים את העלייה בעלויות הייצור והתחזוקה של מתקני התפלה, התייקרות במדדי המחירים במשק והמשך ההשקעה בתשתיות משק המים והביוב. חלק מרכזי מהתייקרות זו קשור בהרחבת היקף רכישת מים מותפלים, שמטרתה להבטיח אספקת מים סדירה לכלל הצרכנים בישראל.
כ-70% מהמים בישראל מופקים ממתקני התפלה, שהפקת המים בהם יקרה יותר מאשר שאיבה ממקורות טבעיים. בשנה הבאה צפוי להיכנס לפעולה מתקן ההתפלה "שורק ב'", הנחשב לגדול בישראל ואחד מהגדולים בעולם. המתקן, שמסוגל לייצר 200 מיליון מ"ק מים בשנה, יחל את פעילותו בתחילת 2025, גם אם בחלקו.
לאחר העדכון, יעמוד התעריף לכמות המוכרת (התעריף הנמוך) על 7.046 ש"ח למ"ק (במקום 6.908 ש"ח למ"ק), ואילו התעריף לכל כמות נוספת (התעריף הרגיל) יעלה ל-12.932 ש"ח למ"ק (במקום 12.679 ש"ח למ"ק). המחירים הללו אינם כוללים מע"מ.
לדברי רשות המים, משפחה ממוצעת בת 4 נפשות, הצורכת כ-16 מ"ק מים בחודש, צפויה לראות תוספת של כ-2.5 שקלים בחשבון החודשי. החשבון הכולל יעמוד מעתה על כ-124.5 ש"ח בחודש (ללא מע"מ) לעומת 122 ש"ח כיום.
כדי למזער את השפעת ההעלאה, קבעה מועצת רשות המים כמה צעדים לצמצום ההוצאות התפעוליות. בין היתר, הוקפאה בשלב זה הצבירה לקרן התמיכה בהקמת מתקני טיפול בשפכים (מט"שים). בנוסף, תאגידי מים וביוב שלא הצליחו לשפר את שיעור פחת המים (אובדן מים במערכת העירונית) יחויבו לפעול לשיפור התחום.
על אף עדכון התעריפים, תעריפי המים בישראל נותרו נמוכים ביחס למדינות ה-OECD. לדברי רשות המים, ההשקעה בתשתיות נועדה להבטיח אספקת מים סדירה, יעילה ובטוחה גם בתקופות של מחסור עולמי.
"רשות המים תמשיך לפעול לצמצום עלויות הייצור והשירותים הנדרשים לצרכן, במטרה לשמר את יציבות המחירים ולמנוע עליות נוספות בעתיד", נמסר בהודעת הרשות.