חז"ל לימדו אותנו שעתידה ירושלים להתרחב עד דמשק. ירושלים בגבול יהודה ובנימין ודמשק מצפון לגליל ולגולן. אולי קיבלנו רמז לקרבה, לאחדות ולריבונות המלאה שתשרור בישראל.
מאוד מרגש לראות בימים אלו איך ב"ה מדינת ישראל מרחיבה את גבולותיה ומגדילה את שטחה, בתפילה ותקווה שנהיה חכמים מספיק להישאר במרחבי ארצנו האבודים. אבל לצערי ירושלים עדיין לא מספיק קרובה לדמשק, ונראה שיש עוד דרך ארוכה. דילוגו עלי אהבה, בע"ה.
על סוריה נאמר "פלטרין שלך עוד לא כיבשת". לפני שאנחנו חולמים על שינוי הגבולות של עיריית ירושלים חשוב להתבונן ולזכור מה יש בפרפריה הקרובה שלנו. מדינת ישראל ועיריית ירושלים אמנם נמצאת היום יותר מפעם במזרח ירושלים, אבל אתגרי ריבונות רבים וקשים עדיין לפנינו. העוול הנוראי של הזנחת מזרח ירושלים זועק. מעט אכיפה ומעט פיתוח עירוני מודרני. עדיין אפשר לראות כבישים חצי סלולים, מים ברחוב, עיזים וכבשים חוצים כביש ראשי וצחנה. לא מתאים ולא מכבד את ירושלים.
כל זה קרוב לעיר העתיקה. אם טיפה נתרחק למפלצת המכשול ומעבר לה נגלה הזנחה קשה הרבה יותר. מגדלים עצומים ללא בטיחות מינימאלית, אשפה ביוב ופרצה להכנסת תושבי יו"ש לתוך העיר. הכל בתוך השטח המוניציפלי של עיריית ירושלים ואנחנו אחראים לספק את כל השירותים העירוניים המקובלים ולפקח על קיום החוק. אבל אנחנו לא יכולים לעשות זאת לבד. החלת הריבונות בפריפריה הירושלמית חייבת להיות פרויקט לאומי. חייבים לשמור על הלב, וזה ייתן כוח לכל הגוף!
ממשלת ישראל זוכה להשקיע המון בירושלים, ועל כך תודתנו וברכתנו. חשוב לזכור שירושלים כוללת את סווחרה, אום ליסון, כפר עקב, שועפט, עיסוויה ועוד ועוד. אם לא נאכוף שם בנחישות ואם לא נפתח שם כראוי הם ימשיכו להדמות לעזה יותר מאשר לירושלים.
כשאוכלוסייה גדולה מתרגלת לבנות בהפקרות ללא בעלות וללא תכנון זה רע. כשמקובל להתחבר פיראטית למים וחשמל זה רע, כשיש אזורים גדולים בירושלים שכמעט לא ניתן לגבות בהם חובות בהוצאה לפועל זה רע. כל זה יוצר חצר אחורית שמצמיחה פשע וטרור. לא מתאים לירושלים האהובה שלנו.
שמח שהספינה כבר מתחילה לזוז. מחד יש יותר תכנון נכון במזרח העיר, מאידך האכיפה קצת נחושה יותר. אבל אנחנו רק בתחילת הדרך, ולתנועה הזו כולם צריכים להירתם.
הגיע הזמן להסיר את הגדר מאמצע ירושלים, לאכוף את חוקי הכניסה לישראל ואת חוקי התכנון והבניה באופן שוויוני. לתכנן ולהעניק היתרים איפה שנכון ואפשר, וכמובן להרוס איפה שלא. אכן, זה אירוע גדול ומורכב, אבל אם מתכננים נכון ופועלים בחכמה מצליחים. אם נבהלים ומגלגלים את הרימון הנצור להבא בתור, בסוף יארע פיצוץ חלילה.
הכותב הינו חבר מועצת העיר ירושלים מטעם סיעת ירושלים בנעם