
על האויב החדש שעד לפני כשנה לא ממש שמענו עליו, החות'ים, אויב שמסתבר אינו מתרשם מפעילות צה"ל ברצועת עזה ובדרום לבנון וממשיך לשגר על ישראל טילים וכטב"מים, שוחחנו בערוץ 7 עם נעה לזימי, חוקרת במכון משגב לביטחון לאומי, מי שהייתה חלק ממחקר מקיף על החות'ים.
"מדובר במיליציה שעל פי הנתונים שפורסמו, רק בדצמבר ביצעו 15 מתקפות בליסטיות או כטב"מים לעבר ישראל, רובם יורטו אבל חלק הביאו לפגיעות. החות'ים כרכו את העימות בעזה לעימות ישיר שלהם מולנו. יש כאן זיקה אידיאולוגית. הם נתמכים על ידי איראן הרבה שנים. כבר ב-2009 דו"ח חשאי של האו"ם הצביע על הקשר הזה. ב-2015 איראן ביססה בצורה מאוד רצינית את התמיכה שלהם שם".
לזימי מציינת בדבריה כי בעוד האיראנים נחלשים בזירות השונות החות'ים ממשיכים באיום על נתיבי השייט של הסחר הבינלאומי ומגבירים את המתקפות הישירות שלהם נגד ישראל, "כלומר שגם הפסקת האש בלבנון לא הביאה לרגיעה מצידם. למעשה הם המעוז האחרון של ציר ההתנגדות ורוצים לבסס את עצמם כגוף המוביל, אולי החוליה היחידה הפעילה שנותרה בציר ההתנגדות, במיוחד כשהמיליציות הפרו איראניות בעיראק הודיעו שישעו את ההתקפות נגד ישראל אם הפסקת האש לא תקרוס, אבל ניתן לראות שכל המעוזים קורסים והחות'ים רוצים לומר שהם פה כדי להישאר".
"החות'ים רוצים להשיג שליטה בלתי מעורערת בתימן ושיתוף הפעולה עם האיראנים תרם להם מאוד בעימותים מול הממשלה התימנית", אומרת לזימי ומוסיפה כי המשך המתקפות המוכיחות עמידות של החות'ים מול הקואליציה המערבית נותנת להם את היכולת להציג את עצמם כמי שמהווה שחקן אזורי עצמאי שלא בהכרח עושה דברה של איראן. מעמד שכזה מסייע להם להתקדם למגמות המקומיות שלהם בתימן. "במובן הזה הם לא פרוקסי קלאסי שרק מקבל הוראות מאיראן".
על היקף האחיזה של החות'ים בתימן מספרת נעה לזימי: "הם שולטים בחלק המערבי של תימן, גם בצנעא, יש להם נמלים חשובים בשליטתם. המלחמה נמשכת, אבל הקואליציה שהוקמה על ידי הסעודים בתחילת מלחמת האזרחים לפני למעלה מעשור לא הכניעה את החות'ים. זה מלמד על היכולת שלהם להתבסס באופן מקומי בעזרת תמיכה חיצונית וזה מה שהכריע את הכף לטובתם. נצטרך לראות אם הם מצליחים להתבסס לאורך זמן ככאלה, אבל אין ספק שהם מחדדים את היכולות שלהם ומסתגלים גם לפיקוח הבינלאומי ובעניין זה נושא ההברחות מאוד חשוב".
"מאז הטלת אמברגו הנשק ומנגנון הפקוח שהקים האו"ם, הקהילה הבינלאומית מנסה למנוע את הברחות האמל"ח לחות'ים ולא מצליחים לעשות זאת למרות ניסיונות. זה בגלל טקטיקות מתוחכמות שהחות'ים משתמשים בהן, כמו שימוש בסירות קטנות שלא עוברות פיקוח כמו ספינות המשא הגדולות. הם גם משתמשים בנתיבי הברחה חלופיים, גם בגבול היבשתי עם עומאן ודרך הים הערבי, כך שהם מצליחים להסתגל. אמנם היכולות שלהם מוגבלות והתקיפות של ישראל שוחקות אותם וגורמות נזק לא מבוטל אבל לא נוכל להסתפק רק באמל"ח".
על הדרך בה בכל זאת ניתן לפעול מול החות'ים אומרת לזימי כי "צריך לקחת את הכוח של החות'ים בפרופורציה. הם מצליחים לשרוד בגלל התגובה הלא נחרצת של המערב". לטעמה "נוצר מומנטום חשוב לפעולה באיראן לקראת כניסת טראמם לבית הלבן, וכדי לפגוע בחות'ים צריך לפגוע בצינור החמצן שלהם שהוא איראן. לכן אין מנוס מפגיעה בראש הנחש ונצטרך לנצל את ההזדמנות כדי שלא נמצא את עצמנו עם הסכמות אמריקאיות איראניות ונצא נפגעים מהן".
בנוסף, אומרת לזימי, "התקיפות בחודידה ומקומות אחרים חשובות אבל שדרת הפיקוד של החות'ים לא נפגעה וכך גם נכסים איראניים על אדמת תימן. המשוואה הזו חייבת להשתנות. זה חייב להיעשות בצורה שיטתית ולהרחיב את הפגיעה גם לתשתיות כמו מים וחשמל, ובאפקט המצטבר נוכל להכריע את המערכה הזו, ומן הסתם הדברים תלויים גם בזירות האחרות שמולן עומדת ישראל".
לזימי ממתייחסת גם לסוגיית ההברחות שלדבריה מחייב תיאום בינלאומי שכולל גם הסדרת הסוגיה המשפטית כלפי אותם מבריחים שכבר נתפסו. מיצוי הדין איתם מחייב שיתוף פעולה בהצגת ראיות למעורבות בהברחות. "זו בעיה שעולה מתוך דו"ח של האו"ם".
באשר ליחסן של מדינות המערב לסוגיה, אומרת לזימי כי "ההתייחסות של מדינות המערב רצינית לעניין והם ממשיכים להלום בחות'ים במתקנים צבאיים במחסני אמל"ח ובמרכזי פיקוד, אבל לא בצורה מספיק נחרצת. באופן כללי הקואליציות השונות יהיו חייבות לשפר את התיאום, כמו בנושא ההברחות. גם אנחנו נצטרך להיערך מודיעינית בצורה טובה יותר ויעילה יותר".