מדד המחירים לצרכן. אילוסטרציה
מדד המחירים לצרכן. אילוסטרציהצילום: iStock

אינפלציה

אינפלציה היא קצב העלייה של מחירים בתקופה מסוימת. לרוב, המושג אינפלציה משקף את קצב העלייה של מדד המחירים לצרכן ב־12 החודשים האחרונים.

המדד בודק את אחוז השינוי שחל במשך הזמן בהוצאה הדרושה לקניית סל קבוע של מוצרים ושירותים המייצג את התצרוכת הממוצעת של משקי הבית. בישראל קטגוריות ההוצאה הגדולות ביותר הן דיור (26% מהמדד), תחבורה ותקשורת (17.5%) ומזון (15%). כאשר האינפלציה עולה, פירוש הדבר שבאמצעות סכום קבוע של שקלים ניתן לקנות פחות מאשר בעבר.

ברוב הכלכלות המפותחות הבנק המרכזי נדרש לעמוד ביעד יציבות מחירים (או: יעד אינפלציה), וזאת לפי הגדרת היעד בכל מדינה. עליו להשתמש במגוון הכלים אשר ברשותו, ובראשם הריבית, כדי לשמור על יציבות המחירים. יעד יציבות המחירים בישראל מוגדר כשיעור אינפלציה שנתי בטווח של 1%-3%.

השימוש ביעד יציבות מחירים, והשאיפה של המדיניות המוניטרית לעמוד ביעד, מקנים ודאות לגורמים העסקיים ולצרכנים במשק, ומאפשרים להם לקבל החלטות עסקיות וצרכניות מושכלות בהתאם לכך, מה שגם תומך בצמיחה ובתעסוקה.

בשנות היציאה מהקורונה, האינפלציה ברוב הכלכלות המפותחות הייתה גבוהה משמעותית מהיעד, אך לאחרונה היא נמצאת בתהליך התכנסות, מה שאיפשר לבנקים מרכזיים במדינות רבות (ארצות הברית, גוש האירו, בריטניה, שווייץ ועוד) להפחית את הריבית. בישראל האינפלציה השנתית חרגה מן הטווח, ובחודש נובמבר 2024 (הנתון העדכני ביותר שפורסם) עמדה האינפלציה בישראל על 3.4%. חלק מן ההסבר לעליית האינפלציה בישראל בחודשים האחרונים נעוץ במלחמה המתמשכת. במבט קדימה, האינפלציה בישראל צפויה להישאר גבוהה מ־3% גם לאורך המחצית הראשונה של 2025.

הכותב הוא כלכלן באגף הכלכלה בבנק לאומי