על הנייר

מניות הרשתות הקמעונאיות

שוק המזון בישראל מאופיין בדומיננטיות של כמה שחקנים גדולים, כאשר עשר רשתות קמעונאות המזון המובילות ועשרת ספקי מוצרי הצריכה הגדולים אוחזים בנתח שוק של כ־50% ומעלה בתחומם.

לצידם פועלים שחקנים רבים קטנים יותר, שאינם משפיעים במידה רבה על הדינמיקה של השוק.

את סקטור מוצרי הצריכה נהוג לחלק לשני מקטעים: מקטע רשתות השיווק ומקטע היצרנים והיבואנים.

רוב רשתות השיווק הגדולות נסחרות בבורסה בעצמן (שופרסל, רמי לוי, ויקטורי, יוחננוף, טיב טעם) או באמצעות חברת האם (לדוגמה, פז המחזיקה בסופר יודה ופרשמרקט, ואלקטרה צריכה המחזיקה ביינות ביתן וקרפור). שופרסל, השחקנית הגדולה בתחום, היא בעלת נתח שוק של יותר מ־23% ו־316 חנויות בפריסה ארצית. בשנים האחרונות ניכרת עלייה בתחרות במקטע זה, עם התחזקותן של רשתות בינוניות וגדולות בעקבות פתיחת חנויות, מיזוגים ורכישות ושיתופי פעולה עם מותגים בין־לאומיים. בעיתונות מקטע זה סופג חלק ניכר מהביקורת על יוקר המחיה, אך למען האמת מדובר במקטע התחרותי ביותר בסקטור. הרווחיות הנמוכה של רשתות הצרכנות ממחישה כי הבעיה אינה נעוצה בהן אלא במאפייני השוק המקומי במקטע הספקים והיצרנים.

יצרניות ויבואניות המזון הציבוריות הן שטראוס, זנלכל, דיפלומט, נטו ווילי פוד, אך את התחום מובילות גם חברות פרטיות כגון תנובה, אסם, החברה המרכזית למשקאות ויוניליוור. מדובר בשוק ריכוזי, כאשר מאפייני השוק המקומי, בדגש על ריבוי רגולציה, עלויות הובלה גבוהות, דרישה לכשרות ונאמנות גבוהה למותגים בקרב הצרכנים, יוצרים חסמי כניסה גבוהים ליבוא ופוגעים בתחרות.

מאפיינים אלה מובילים לפער מחירים גבוה של מוצרי צריכה ביחס למדינות המערב ולעליות מחירים עקביות, שהתעצמו בשנים האחרונים בהשפעת הקורונה והמלחמה.

רפורמת היבוא החדשה, שצפויה להיכנס לתוקפה במהלך 2025, היא התפתחות מעניינת. הרפורמה תבטל את הצורך בהתאמת המוצרים לתקינה הישראלית ותאפשר יבוא בהתאם לתקינה האירופאית. מהלך זה עשוי להגדיל את היצע המוצרים, להקל על היבוא המקביל ולתרום להורדת המחירים בטווח הבינוני, תוך הגדלת התחרות ליבואניות ולספקיות המקומיות. כמו כן, הרפורמה עשויה לתרום להכנסות ולרווחיות של חלק מקמעונאיות המזון, שפועלות להרחבת היקפי היבוא המקביל, ועשויות ליהנות מכוח מיקוח גדול יותר ביחס לספקיות וליבואניות. יש לסייג כי אנו אחרי עשור של ניסיונות לרפורמות בתחום, שטרם הוכיחו את עצמן.

היסטורית, תחום קמעונאות המזון מתאפיין בצמיחה חיובית מתונה, המושפעת מהגידול באוכלוסייה, עליית מחירים ושיפור באיכות החיים, זאת לצד שילוב מנועי צמיחה כדוגמת פתיחת חנויות וכניסה לתחומים נוספים כמו נדל"ן, פארם, סטוק וסיטונאות. בשנים האחרונות השוק מציג תנודתיות בביצועים הפיננסיים, בין השאר בהשפעת הקורונה והמלחמה.

שנת 2024 הייתה חיובית במיוחד לקמעונאיות המזון, שהציגו צמיחה גבוהה יחסית בהכנסות וברווח. הן הושפעו לחיוב מסביבת האינפלציה הגבוהה, מהצטיידות עודפת ומעלייה בצריכה המקומית נוכח מיעוט נסיעות לחו"ל. מגמות אלו תרמו לעליות חדות במניות הסקטור, שהניבו השנה תשואה גבוהה ביחס לשוק.

מניית שופרסל בלטה לחיוב, ורשמה תשואה מצטברת מרשימה של כ־139% מתחילת השנה, תודות לסביבה עסקית תומכת, שיפור ניכר בפרמטרים הפיננסיים ורכישת השליטה בחברה על ידי האחים אמיר, בעלי מוניטין רב בענף.

לאור הביצועים החזקים של מניות קמעונאות המזון ב־2024, ועל רקע הצפי להתמתנות מסוימת בביקושים המקומיים ולירידה באינפלציה, עולה השאלה האם המגמה החיובית שאפיינה את הסקטור ב־2024 תימשך גם אל תוך 2025. אנו מעריכים כי החזרה לשגרה אחרי המלחמה תוביל להאטה מסוימת בקצב הצמיחה בסקטור, ולהתקררות בהלך הרוח של המשקיעים כלפי התחום. יחד עם זאת, מהלכים ייחודיים עשויים לתרום להמשך הצמיחה ברווחים ובאהדת המשקיעים בקרב חלק מהחברות כגון שופרסל וטיב טעם.

הכותבת היא אנליסטית קמעונאות מזון בלידר שוקי הון