במסגרת פרויקט 'בימים ההם בזמן הזה', סיפורי ניסים בני ימינו לחג החנוכה, מספר מתנדב זק"א נחמן רביבו לערוץ 7 על הניסים הרבים שחווה במהלך יום המתקפה הרצחנית של חמאס בשבעה באוקטובר.
"אני מתנדב בזק"א 28 שנים ביחידי הבינלאומית של זק"א. בשבעה באוקטובר עברנו אני והצוות שלי לא מעט ניסים גלויים", פותח רביבו.
הוא משחזר את הרגעים הקשים במהלך היום עצמו. "בחג ירדנו בשעות הבוקר מירושלים תוך כדי מטחי טילים וירי ומחבלים. לא חשבנו על שום דבר, אלא רק על הצלת חיים וכבוד המת. כשהיינו בנתיב העשרה, אני ועוד מספר מתנדבים, הקיפו אותנו מאות מחבלים.
עברנו מבית לבית עם הרבש"צ שהיה איתנו, שבנו חטף כדור בעצם, ולמרות זאת הוא המשיך לעבוד איתנו. כשהגיע מצב שראינו שהמחבלים ממש מתקרבים ליישוב, אמרו לנו לברוח דרך הפרדסים".
הוא מציין כי "נתיב העשרה מבחינתי זה נס אחד גדול לי אישית ולצוות במיוחד מעצם זה שיצאנו משם ללא פגע. נפלו לידינו טילים, ראינו מחבלים בעיניים. עם כל זה הספקנו לאסוף עד כמה שאפשר בכבוד הראוי את כל הנרצחים שהיו בנתיב העשרה ולהביא אותם לטיפול פתולוגי באשקלון. זו הייתה רק ההתחלה. אחרי זה היה לנו את כביש 232 ששם חווינו ירי. בשמונה באוקטובר בלילה ביציאה מכפר עזה ירו לעברנו צרור שבנס לא פגע בנו. ראינו שם ניסים אחד אחרי השני".
רביבו מוסיף: "אני הייתי במרפאה בבארי. נכנסתי ופסיעה ממני היה רימון שמונח במקרר שרק חיכה שנפתח ואנחנו מתפוצצים. היו בתים שהיו ממולכדים, מטענים שדרכנו עליהם ולא התפוצצו".
"אישית אני מאוד מחובר לחג החנוכה. זה זמן שאתה יכול להיות מול הדלקת הנרות והלב שלך נפתח וכל המראות שאתה רואה רצים מולך. בהדלקת נרות יש לי את הזמן שלי", הוא מסכם.