בבוקר ה-7 באוקטובר, חג שמחת תורה, תחת מטר כבד של ירי רקטות ובתוך ערפל קרב בלתי נסבל, יצאו לוחמי השב"כ מבתיהם ביוזמתם, לעיתים רק עם נשק אישי וללא ציוד נוסף.
עם הבנה אינסטינקטיבית שיש צורך דחוף בסיועם, החלו הלוחמים להתארגן במהירות ולנוע דרומה, מבלי לדעת מה בדיוק מצפה להם.
עובד השירות המתגורר בדרום היה הראשון לדווח על האימה: “מחבלים נעים בתוך תחומי היישוב וטובחים באזרחים”, סיפר לחבריו. הוא עצמו התבצר עם משפחתו בממ"ד, ללא כל אמצעי הגנה. הדיווח הזה הדליק נורה אדומה אצל לוחמי השב"כ שהחלו לנוע לשטח במהירות.
חלק מהלוחמים עצרו במשרדי השירות לאסוף ציוד לחימה, מתוך תחושת שליחות עמוקה. "לא ידענו בדיוק מול מה אנחנו מתמודדים," סיפר אחד הלוחמים, "אבל היה ברור שאנחנו חייבים להגיע ולעזור."
לוחמי השב"כ שהגיעו לאזור גילו תמונה קשה: עשרות מחבלים חמושים, מצוידים בנשקים אוטומטיים, טילים ורימונים. באחד האירועים, סמוך לגבעת חץ שחור, נלחמו שני לוחמים מול 30 מחבלים. לאחר קרב ממושך, הצליחו להכריע אותם ולמנוע את התקדמותם צפונה.
“כשנכנסנו ליישובים, הבנו את גודל האסון,” תיארו הלוחמים. “היו זירות קשות שהבהירו עד כמה הייתה האכזריות חסרת גבולות. יחד עם זאת, מול כל מראה כזה, קיבלנו כוח להמשיך לחלץ משפחה נוספת.”
בתחילה, החלו הלוחמים לחלץ משפחות לכודות כמענה נקודתי. אך עד מהרה התברר שמדובר בהיקף עצום של תושבים במצוקה, והיוזמה הפכה למבצע רחב היקף. הלוחמים פינו מעל ל-150 משפחות, ביניהן משפחות עם ילדים ותינוקות שנותרו ללא מזון, ולעיתים גם ללא חשמל ותקשורת במשך ימים.
באחד המקרים, ביום השלישי של הלחימה, הגיעו הלוחמים לבית משפחה שאחד מילדיה חגג יום הולדת. כדי לשמח אותו ביום הטראגי, הושיבו אותו בכיסא המאבטח ברכב המשוריין, נתנו לו להפעיל את הסירנות, ושרו יחד “היום יום הולדת” מהחפ"ק.
במקביל לפעולות החילוץ, התקבל דיווח על איש מערכת הביטחון שנעדר באזור רעים. צוות קטן יצא למשימה לאתר אותו, ומצא את גופתו לצד עשרות חללים נוספים. “כיסינו אותו, קראנו קדיש והמשכנו במשימות החילוץ,” סיפרו בכאב.
לוחמי השב"כ עבדו ללא הפסקה במשך ארבעה ימים רצופים, תחת אש כבדה, לעיתים ללא כל גיבוי. הם נתקלו שוב ושוב במראות בלתי נתפסים: תושבים נצורים בפחד משתק, ילדים בהתקפי חרדה, ומשפחות שאיבדו את יקיריהן.
מעשיהם של לוחמי השב"כ בימים אלו תוארו כ“נס חנוכה” של מעטים מול רבים. בעזרת נחישות בלתי מתפשרת ואומץ לב, הם הצילו מאות חיים. לוחמי השב"כ הם סמל לרוח הישראלית שאינה נכנעת גם ברגעים הקשים ביותר. סיפורם מצטרף לעוד עשרות סיפורים של אנשי שירות שיצאו לקו האש ב-7 באוקטובר, ופעלו במסירות למען הצלת חיי אדם.
למרות כל הקושי והמראות, לוחמי השב"כ הצליחו לשדר תקווה ולחזק את אמון הציבור בכוחות הביטחון, שהיו בין הכוחות הראשונים שהגיעו לתושבים ולהוציאם למקום הבטוח ביותר.