
על החשש מהאפשרות שהזירה הסורית מזמנת לישראל עימות ישיר בעתיד עם טורקיה, שוחחנו עם ד"ר אלי כרמון, חוקר בכיר לענייני טרור במכון הבינלאומי ללוחמה בטרור, ICT ובאוניברסיטת רייכמן
"מרבית הפרשנים וממשלת ישראל מודאגים מכך שהממשל הסורי החדש ייפול בידי הג'יהאדיסטים בשל עברו של אל ג'ולאני, שהיה קשור לאל קעידה ובהמשך עבר שינוי משמעותי, אבל אני אופטימי לגבי האישיות שלו. הוא מנהיג רציני ופרגמטי ואולי רוצה להיות מנהיג אחר של סוריה, לא סגנון של בשאר", אומר ד"ר כרמון הסבור לנוכח זאת כי אכן החשש האמיתי שמגיע מצפון, ואפילו ברמה המיידית, מגיע מטורקיה.
"טורקיה עומדת מאחורי המהלך של המורדים שב-12 יום מוטטו את משטר אסאד, לקחו את השלטון וגם קיבלו כמה החלטות משמעותיות ומבצעים את המדיניות במאמץ שלא לייצר זעזועים שיפוררו את הקואליציה שלהם", אומר ד"ר כרמון המזכיר את השאיפות הטורקיות בתמיכתם במורדים הסורים: "לשנות את המשטר של אסאד אחרי שהוא לא הסכים למו"מ לשינוי היחסים בין המדינות וגם כי הוא רואה באוטונומיה הכורדית איום על טורקיה מאחר והיא מושפעת מה-PKK שמייצג את 15 מיליון הכורדים שבשטחי טורקיה".
משום כך דיפלומטים בכירים טורקיים היו הראשונים שהגיעו לסוריה של אחרי ההפיכה ועל פי פרסומים שונים הוצע על ידי הטורקים לג'ולאני הסכם אסטרטגי ארוך טווח בו טורקיה תקים את הצבא הסורי ותקבל אחיזה בחמש נקודות טריטוריאליות משמעותיות.
ד"ר כרמון מציין בהקשר זה גם את המתקפות של כוחות פרוקסי טורקיים על הכורדים, מה שלעיתים נבלם בידי האמריקאים. כמי שחקר ופרסם מאמר על אישיותו של ארדואן ותפיסותיו האנטישמיות, וכמי שמנתח את התנהלותו האנטי ישראלית לאורך שנים הדאגה של כרמון גוברת. הוא מזכיר את פרשת המרמרה, את המקלט הפומבי שנתן ארדואן לבכירי חמאס, את הניתוק הכלכלי עם ישראל על אף שהאינטרס הכלכלי של ארצו מנוגד לכך, את איומי המלחמה נגד ישראל ואת הכספים שהזרים לארגונים בירושלים לחיזוק מעמדו בהר הבית, על אף שלשם כך הוצרך להתעמת עם הירדנים והפלשתינים.
כל אלה, אומר כרמון, מחייבים זהירות ישראלית מרבית מאפשרות שעל גבולה הצפוני יתמקם הצבא הטורקי שהוא חזק הרבה יותר מזה של האיראנים.
מול האופציה הטורקית מזכיר שוב ד"ר כרמון את הפרגמטיות בה נוהג לפי שעה מנהיג המורדים וההכרזות של סגנו הטוען שאין להם כל כוונה להילחם עם ישראל ואף רומז לקשרים שכבר קיימים עם ישראל. כרמון תוהה מדוע צריכה הייתה ישראל להכות בכל הצבא הסורי ולא הותירה אמצעי ארטילריה שאיתם יוכלו המורדים להתגונן במידה וירצו לבלום את הפשיטה הטורקית דרומה.
המענה המרכזי אותו רואה כרמון לאטיום הטורקי הוא ביצירת שיח דיפלומטי, גם פומבי, עם המורדים הסורים, ביצור וחיזוק האוטונומיות הדרוזית והכורדית שחיץ שיוכל לבלום זליגה איראנית והשפעות טורקיות שמטרידות כעת מאוד גם את הכורדים והדרוזים עצמם.
בהמשך הדברים מציין ד"ר כרמון את חשיבות עמדתו של טראמפ בסוגיה הטורקית, וזאת לאחר שבתחילת המהלך בסוריה שיבח את ארדואן. מדיניותו באזור זה השתנתה בהתאם לכוונות הטורקיות ולחשש מהשתלטות של דאעש על האזור. להכרעותיו עם כניסתו המחודשת לבית הלבן תהיינה השלכות גם על התנהלותה של ישראל.
בדבריו מציין ד"ר כרמון כי בידי הכורדים מוחזקים כ-8000 אנשי דאעש בכלא. זאת לבד מ-90,000 נשות דאעש שמוחזקות במעין מחנות ריכוז ובפשיטות שבוצעו שם התברר שחלקן גם חמושות. כל אלה ממתינים לשחרור על מנת לחבור לארגונם שאכן כבר פעמיים ניסה לעורר מרד שיביא לשחרורם. נתון זה מתווסף לאיום מגזרה זו.
את המציאות כולה מסכם ד"ר כרמון כחשש גדול ומדאיג, אך גם כהזדמנות שאם נדע לנצל אותה בחכמה ובאומץ, ואם נדע לסייע למי שמעוניינים להיות ידידים או נייטראליים "נוכל לשנות את המאזן האסטרטגי באזור".