שפרה שחר הקימה את עמותת 'בית חם לכל חייל' ובאולפן ערוץ 7 היא מספרת על הקמת העמותה, מהלך אליו היא הגיעה כמעט במקרה, כפי שהיא מספרת, והפך לדרך חיים.
לדבריה, שום דבר בהכשרתה או בעברה לא הכין אותה לאתגר ההתייצבות לעיתים אל מול המערכת הצבאית לטובתם של חיילים ולמענם. שפרה עצמה לא שירתה בצה"ל אלא בשירות לאומי, מה שבשעתו גרם לה התמרמרות, אך כיום היא סבורה שדווקא העובדה שהיא אינה מגיעה מהמערכת הצבאית מהווה עבורה יתרון, מאחר והיא אינה קשורה לחברים מהברנז'ה הצבאית, "אין לי חברים מהטירונות, דרגות לא עושות עליי רושם ואני יכולה להיכנס בהם ולא משנה איזו דרגה יש להם על הדרגות. אני נכנסת בהם לפי הנושא ולא חסרים נושאים...", היא אומרת.
שפרה מספרת כיצד הכול החל, בחוויה שעברה על בנה כמפקד זוטר בחיל ההנדסה שראה כיצד לקראת היציאה לשבת חצי מהמחלקה מבקשת ממנו, מפקד המחלקה, להישאר בבסיס. לאחר שתמה על כך החל לברר והבין שלכל אחד סיבותיו, לאחד אם חד-הורית שאין בידה היכולת לכלכל אותו, לאחר אין לאן ללכת כי אביו בכלא ואמו במוסד, וכיוצא באלה. כשהציע לחיילים לשהות בבית החייל הוצע לו עצמו לבדוק מה קורה שם, והוא אכן הלך ובדק. "הוא בדק ואמר לי, אימא, את חייבת להתערב פה עם מה שהולך שם...".
בעקבות מצוקותיהם האישיות של החיילים ביקש בנה של שפרה ממנה להירתם לעזרתם. "הקמנו מיזם של משפחות מאמצות, כאשר את המשפחה המאמצת הראשונה הבן שלי הוא שמצא לחייל שלימים הפך לקצין והתחתן. הוא מצא את המשפחה המאמצת דרך חייל אחר שחברה של אימא שלו הסכימה לאמץ אותו".
שפרה מציינת כי באותם ימים חיילים חרדים שלא היתה להם אפשרות לשוב לבתיהם, לא הוכרו עדיין על ידי הצבא כחיילים בודדים, ולמעשה לא היה להם היכן לישון מחוץ לבסיס, "מצאנו להם משפחות מאמצות", היא אומרת ומגדירה כהצלה של ממש כל מקרה ומקרה.
דבר ההתארגנות של המשפחות המאמצות הגיע לכתב ערוץ 2 דאז, והופק תחקיר גם על מיזם המשפחות וגם על המציאות הקשה בבתי החייל. "באותה שנה ראש השנה ושבת היו צמודים, ולחיילים שהגיעו לבית החייל לא היה מה לאכול שלושה ימים כי סגרו את המטבחים בבתי החייל. נתנו לחיילים מאה וחמישים שקל, שיסתדרו. עשינו מהפכה בבתי החייל ובהכרה בחיילים שאין להם עורף משפחתי, בין אם הם מרקע חרדי או מרקע של פנימיות ובתי אמנה".
בעקבות הכתבה ההיא היה מי שאמר לשפרה שהגיע הזמן למסד את המיזם שלה, ואכן היא החליטה על הקמתה של העמותה. "אם הייתי יודעת במה זה כרוך כנראה שלא הייתי מקימה", היא אומרת. "טוב שלא ידעתי. אם מנהל עמותה רוצה לשרוד לאורך שנים ולהרחיב פעילות הרבה מהזמן והמשאבים מופנים לגיוס תרומות. זו עבודה קשה ומאתגרת, אבל ברוך ה' אנחנו מצליחים בה בזכות המוניטין שלנו".
העמותה עוסקת גם בקידום חקיקה בכנסת וגם בדאגה לחיילי מילואים שנמצאים בשירות מאתיים ימים ויותר ומצבם דומה לחלוטין לחיילי סדיר וקבע. שפרה מספרת על מאבקים רבים בנושאי תקציב, יחס לסטודנטים שלעיתים איבדו שנת לימודים עליה שילמו. עוד היא מציינת את המאבק להגדלת שכר החיילים שהיה בתחילת הדרך מאות בודדות של שקלים ושולש בעקבות מאבק שנראה היה כחסר סיכוי. "נלחמנו במערכת. המתנגדים הגדולים היו שר הביטחון בוגי יעלון וצה"ל, ושם למדתי הרבה תובנות", היא אומרת.
המאבק על תנאיהם של החיילים נמשך והתעצם במרוצת חודשי המלחמה וגלש למעשה גם לרכישת ציוד נדרש עבור חיילי מילואים וסדיר, ובין השאר מדובר באלונקות, גנרטורים וציוד הכרחי אחר, "מדובר בחרפה שמישהו יצטרך לתת עליה את הדין יום אחד".
בהמשך הדברים מספרת שפרה על מקרה אחד מרבים בו נחלצה לעזרתו של חייל שבצבא חששו שיגיע לאבדנות, נשקו נלקח ממנו ומפקדו התקשר אליה, לשפרה, וסיפר שהחייל יצא מהבסיס ומסתובב ברחובות ירושלים. היא דאגה לכך שהחייל יגיע למלון סמוך לתחנה המרכזית, שם קיבלו אותו, פתחו בפניו את חדר האוכל ונתנו לו חדר. למחרת היא ובעלה פגשו אותו ושמעו את סיפור חייו במשך שעות, עודדו אותו להצטרף למשפחה מאמצת וכיום הוא נשוי, אב לשני ילדים, מתגורר בארה"ב ושומר על קשר ומספר על הצלחה רבה בחייו.
מקרה נוסף עליו היא מספרת נוגע לאחד מימי אמצע המלחמה. חייל התקשר וביקש מקום לינה בירושלים כי יש לו ברית מילה בעיר. בתחילה סברה שמדובר במי שהוזמן לאירוע של בן משפחה או חבר, אבל לאחר ששאלה הבינה מהחייל שהוא עצמו משלים תהליך גיור ועליו לעבור ברית מילה בבית חולים בירושלים. מיד תיאמה עבורו מקום לינה בבית מלון ואף הוסיפה עוד שמונה ימים נוספים במלון לאחר הברית. גם עם החייל הזה הקשר נשמר חודשים לאחר מכן, ובין השאר סיפר לה שחוץ ממנה איש מהצבא לא התקשר להתעניין בשלומו בימים שלאחר ברית המילה שעבר.
את דבריה היא חותמת בתופעת ההתנדבות וההירתמות לעזרה ולסיוע הדדי בין אם בעמותות ובין אם באופן פרטי, "יש לנו עם שבוודאי ינצח כי הוא עם של עשייה, עם שהראש והלב שלו במקום הנכון, ולממסד יש הרבה מה ללמוד מהמגזר שלנו".