1.
דמוקרטיות לא קורסות בבת אחת, אלא שוקעות לאט לאט. הפתגם האלמותי הזה הפך לאחד המשפטים האהובים על מתנגדי הממשלה מאז שנת המחאה, אבל באופן פרדוקסלי נראה כי הוא מתאר עכשיו דווקא את מה שמתחולל בקואליציית הימין.
היא לא נופלת, אבל בהחלט ייתכן כי היום החלה את דעיכתה האיטית. לפחות זו הדינימיקה כרגע, אחרי שבן גביר ושריו הצביעו שלוש פעמים ברציפות נגד תקציב הממשלה וגררו למשבר גם את החרדים.
תנסו להיזכר מה הסיבה המדויקת שבגללה נפלה ממשלת בנט-לפיד. זה היה משהו בין המרד של ג׳ידא זועבי לבין ההתנגדות של עידית סילמן לחוק שאפשר הכנסת חמץ בפסח לבתי חולים. ברקע היו מורדים נוספים ומורדים פוטנציאלים כמו ניר אורבך. בסוף הממשלה הגיעה אל קיצה, לא בגלל שנפלה באף הצבעה, אלא כי היה ברור שככה לא ניתן להמשיך.
2.
כך נפלו ממשלות בישראל מאז ומעולם. כשעשן ההתפרקות עולה, כולם מריחים אותו. כמו שאומרים המפקדים בטירונות "אני מריח כאן ריח של אס"ק", אווירת סוף קורס.
אם יש משהו שהימין אלוף בו - הוא הפלת ממשלות ימין. הניצים שהפילו את שמיר צרבו בתודעה את ממשלתו הנצית כממשלה נכשלת שהופלה, אפילו שהכנסת התפזרה חצי שנה בלבד לפני מועד הבחירות המקורי.
לכאורה הם הימרו על בטוח, ובאמת בבחירות 92 הימין קיבל יותר קולות מהשמאל. אבל ההתנפצות של מספר מפלגות ימין על סלעי אחוז החסימה העלתה את רבין וממשלת אוסלו.
כל זה לא גרם למישהו לחשוב אחרת רק ארבע שנים לאחר מכן ב-96 ולהפיל את ממשלת נתניהו הראשונה, כדי להעלות את ברק וממשלת הבריחה מלבנון, שאת פירותיה ביאושיה אנחנו משלמים גם בימים אלה ממש. גם אז ההימור היה נראה מחושב. נתניהו היה נראה בלתי מנוצח. אבל בפוליטיקה יש גם הפתעות.
3.
בממשלה הזו בן גביר הוא הילד המאותגר של הקואליציה. לפני שבועיים הצביע נגד התקציב בתירוץ כאילו יריב לוין וסמוטריץ "השמאלנים" מונעים את הדחת היועמ"שית. קשקוש מוחלט כמובן. הם לא סובלים ממנה פחות ממנו, אבל מבינים שצעקות וכותרות לא יקדמו את פיטוריה. הפעם ממשלת הימין חייבת לנהוג בתבונה. בטח כשכל ראשי המפלגות עוד מלקקים את פצעי כישלון הרפורמה.
לאחר מכן התירוץ התחלף לסיפור הרזרבות בתקציב המשטרה של 2024 שבן גביר לא ידע לממש בגלל חוסר ניסיון. עכשיו כבר לא ברור מה התירוץ. אבל הוא ממשיך להצביע נגד הממשלה ומטלטל את הקואליציה. הוא משחק באש ומסתכן בהפלת ממשלת הימין והעלאת השמאל לשלטון. הכל בשביל עוד כותרת ועוד סיבוב.
בינתיים המפלגות החרדיות ישבו בצד ונוהגות בזהירות. עדיין. אבל בשלב מסוים גם הן התחילו לאיים. אם לבן גביר מותר בגלל כסף והתחשבנויות אישיות עם סמוטריץ', למה שהם ישתקו על נושאים שעבורם זו אידיאולוגיה? כך בדיוק ממשלות נופלות. ככה מייצרים דינאמיקה של סוף מסלול. הלוואי והפעם זה יסתיים אחרת.
חיפוש קצר בגוגל מגלה שהאיומים על הפלת הממשלה מצידו של בן גביר התחילו כבר מזמן. ממש מימיה הראשונים. כל כמה חודשים נמצא תירוץ אחר. זו השיטה: מאיימים, צועקים, מקבלים כותרת וממשיכים הלאה. עד הספין הבא.