
תעודת סל וקרן נאמנות
שוק ההון הישראלי הפגין בשנת 2024 עוצמה רבה ביחס למדינה במלחמה.
מדדי המניות המרכזיים בבורסה עלו בכ־28% מתחילת השנה וגם מדדי האג"ח הפגינו תשואות חיוביות נאות.
כדי להיחשף לשוק ההון אפשר לקנות מניות ואג"ח באופן פרטני, אך אפשר גם להיעזר במכשירי השקעה המאפשרים חשיפה רחבה ופיזור סיכונים. שני מכשירים עיקריים הם קרנות הנאמנות ותעודות הסל.
תעודת סל היא מכשיר פיננסי המונפק על ידי בית השקעות. מטרתו לעקוב באופן פסיבי אחר מדד כלשהו ולחקות אותו באופן מדויק. תעודת סל מאפשרת למשקיע לעקוב אחרי נכסי בסיס שונים כגון מדדי מניות, מדדי איגרות חוב ומדדים שעוקבים אחר סקטור מסוים או מדינה. למשל תעודת סל שעוקבת אחר מדד נאסד"ק 100, מאפשרת באמצעות נייר אחד להיחשף ל־100 החברות המרכיבות את מדד הטכנולוגיה האמריקני. בבורסה בישראל נסחרות כיום יותר מ־500 תעודות סל.
קרן נאמנות היא מכשיר פיננסי שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך, על פי מדיניות שמוגדרת מראש. המדיניות תגדיר, למשל, האם הקרן תשקיע באג"ח, במניות או בשילוב של השניים, האם ההשקעה תהיה בישראל או בחו"ל, וכן הלאה. הקרן מנוהלת באופן אקטיבי על ידי מנהל השקעות. המנהל מקדיש משאבים למחקר ולניתוח ניירות הערך שהוא בוחר לקנות או למכור, וזאת כדי להגדיל כמה שיותר את תשואת המשקיעים בקרן. על כך נגבים דמי ניהול. בישראל יש יותר מ־2,000 קרנות נאמנות.
אז מה עדיף? קרנות נאמנות אקטיביות מנסות להשיג תשואה גבוהה יותר ממדדי השוק. מחקרים מראים כי לרוב הן לא מצליחות לעשות זאת, אך יש קרנות מועטות המשיגות תשואה עודפת לאורך זמן. בשנים האחרונות זוכות תעודות הסל הפסיביות לעדנה מתוך ראייה ארוכת טווח.
הכותב הוא מנהל מרכז ייעוץ ירושלים במערך הייעוץ בבנק לאומי