חגי לובר
חגי לוברצילום: ערוץ 7

הזמנתי את חברי, אנשי אחים לנשק, לבוא לנחם יחד איתי את משפחת החייל החרדי, אוריאל פרץ הי"ד, בבית"ר עילית.

חשבתי שדווקא בשיאו של מאבקם בעד גיוס לכולם, חשוב שיכירו מקרוב חרדים ויזדהו עם צערם ואבלם. חשבתי שחשוב שחרדים יכירו מקרוב את מי שנאבק בעד גיוסם.

לא תכננתי לדבר על המפלג, רציתי רק להיות יחד, חילונים ודתיים, בכאב. הם נענו לי. קבענו לנחם יחד, במוצ"ש. רון יצא מתל אביב, אייל יצא מהרצליה ושניהם יצאו מאזור הנוחות שלהם ובאו.

ניגשנו אל הרב חנניה אביו של אוריאל פרץ הי"ד והוא לחץ את ידיהם בחום ודיבר על אחדות עם כל עם ישראל, ברוח בנו הקדוש ועדין הנפש, שמעולם לא פגע באיש.

שמחתי על המפגש. אחד האנשים זיהה את רון, וצעק עליו שהוא עושה נזק לעם ישראל והוא הרי בעד גיוס לחרדים ומה הוא עושה פה בכלל. רבים השתיקו אותו ומעטים ספורים הצטרפו אליו. לא רציתי לעורר תסיסה בעיצומה של השבעה וליוויתי את רון ואייל לרכבים שלהם. נפרדנו בחיבוק והם נסעו לדרכם.

ניגשו אלי מעט אנשים זועמים וכעסו על שהבאתי את 'אחים לנשק' לשבעה. הם אמרו שאחים לנשק רוצים רק רע לעם ישראל ולא איכפת להם באמת מגיוס וכל כוונתם להפיל את ביבי.

אמרתי להם שהגיע הזמן להתאחד וקריאה לגיוס לכולם (שגם אני תומך בה) לא נובעת משנאה לחרדים אלא מחרדה עמוקה ליכולת של הצבא להגן עלינו מאויבנו. בדיוק כשם שאי גיוס של חרדים, לא נובע מזלזול שלהם בחיי חיילים ואזרחים, אלא באמונה עמוקה שתורה מגנא ומצלה.

ולמרות שיש לי ביקורת עזה על הקריאה של אחים לנשק לסירוב פקודה (ואני אומר להם את זה ישירות) אני בטוח ברצונם לעשות טוב לעם ישראל על פי דרכם ושבסופו של דבר אנשי אחים לנשק ותומיכהם, החרדים ותומכיהם, והציוניים הדתיים ותומכיהם, יצטרכו לבנות יחד את העתיד של עם ישראל. אז כדאי שנפיל מחיצות נתקרב ונדבר.

הם לא הסכימו איתי. נסעתי משם בתחושה לא קלה. הצטערתי צער רב שגרמתי לאייל ולרון אי נוחות. הצטערתי שגרמתי להפרעה בקדושת השבעה.

הגעתי לביתי וראיתי הודעה מרון שכתב לי כך: "תודה רבה חגי. היה חשוב גם לי. פגשתי ציבור שאני פחות מכיר. את הגשר נבנה לבנה לבנה....תודה שיזמת". ושמחתי. ונשמתי לרווחה.

ויהונתן לחש לי ממעל: 'תמשיך אבוש תמשיך'. ואמשיך, בכל כוחי אמשיך. ואצליח. ונצליח.