בראיון לערוץ 7 מספרת טל, אלמנתו של אלעד וינקלשטיין הי"ד, מנרצחי הפיגוע ליד קדומים בשבוע שעבר, על אישיותו המיוחדת של בעלה, על הפיגוע ועל גבורתו ברגעיו האחרונים.

"ידעתי תמיד שאלעד גיבור", אומרת טל, "ידעתי שגם אם הוא ייקלע לסיטואציה כזו הוא ייצא בשלום" היא מספרת ומוסיפה כי רק בלילה נאספו אצלה הנתונים מהם למדה שברגעיו האחרונים הספיק אלעד לירות במחבלים ולגונן על בנו, נווה. זאת לאחר שבתחילה חשבה שאלעד הותקף בהפתעה כשהוא לא מוכן, "אבל כנראה הוא היה מוכן כמו תמיד".

"הוא היה תמיד חד ועם עיני נץ. בכל סיטואציה שהיינו בה ברכב או מחוץ לרכב הוא ראה דברים מקילומטרים, זיהה דברים, הכיר מאוד את האזור שמסביב וכל הנושא הביטחוני היה בתוכו", אומרת טל ומשחזרת את הרגע בו קיבלה שיחה מנווה, בנו של אלעד, שאמר לה 'טל, אבא מת, אבא מת'. היא עצמה חשבה ברגע האחרון שאלעד מתלוצץ עם נווה, אבל נווה היה רציני. "הוא אמר לי 'אני לא צוחק איתך. זה רציני, ירו בו. הוא דיבר בקור רוח כאילו הוא מחוץ לסיטואציה. שאלתי אותו מה קרה לו ואם הוא נפגע. הוא אמר שלא, שהוא התכופף ולא קרה לו כלום. הוא לקח את הטלפון ויצא החוצה. מטלפון אחר התקשרתי למשטרה כי לא ידעתי אם נווה אולי בין מחבלים ולא מבין איפה הוא נמצא".

מספר רגעים לאחר מכן שמעה כיצד אזרח מגיע לנווה ונווה שואל אותו אם הוא יהודי. האזרח עדכן אותה בטלפון שהוא לוקח את נווה מהמקום. "הוא תפקד בצורה מדהימה, שלא מתאימה לא לילד ולא למבוגר". בדבריה מציינת טל כי גם במהלך הימים שחלפו מאז הרצח מתגלה נווה כמי שמתעלה, עוזר ומסייע ככל שהוא יכול. "ברור שהוא יגיע רחוק. עם כל הקשים הוא יתמודד ויעבור את זה בטוב עם מעטפת טובה של משפחה חברים ומטפלים".

על אישיותו של אלעד הי"ד מספרת טל: "הייתי מגדירה את אלעד כהפוך משוטר. הוא היה אדם הכי רגוע, הכי נינוח, לא התרגש מכלום בחיים. שום דבר לא הטריד את מנוחתו. אדם של רוח, עם קשר מיוחד לקב"ה, אדם של תפילה, ניצל את ההזדמנות לשיח עם הקב"ה. היה לו עולם פנימי גדול ועמוק. החומר לא עניין אותו. היה אדם עם חיוך ועיניים טובות. אדם שחי את חייו הטובים, אדם כייפי שאהב לטייל, לתצפת, נהנה מכל העולמות, האבא הכי מדהים שפגשתי, גם במסירות שלו לנווה, גם כשעברנו לעין הנציב והמרחק היה גדול, היה חשוב לו להיות איתו באמת ולא רק להיות פיזית בבית. גם עם עומר, הבן הקטן שלנו, לא רק להשגיח עליו אלא ממש לבלות, להיות ולצחוק איתם. חיפש לנהל את החיים שלו כך שיוכל לקיים משפחה ולהיות עם המשפחה".

עוד מספרת טל על אהבתו של אלעד לטבע כפי שבא לידי ביטוי בטיולים רבים, בצלילות, סקי יחד עם חיים טבעיים של מי שלא האמין בתרופות, "סמך על הטבע", היא אומרת.

על התמודדותה שלה אומרת טל כי להערכתה הימים הללו, ימי השבעה, מטשטשים את ההבנה של גודל האירוע, "החיים האמיתיים יתחילו בקרוב. אני חושבת שאני מבינה שהוא לא יחזור, אני מאמינה שזה היה מדויק והקב"ה רצה אותו לידו", היא אומרת בתקווה ובאמונה שבישירותו יפנה אלעד לקב"ה ויבקש את גאולת העם.

בימים הקשים הללו היא גם מתוודעת לנשים שמגיעות ממשפחת השכול לבקר ולנחם אותה ומתוך כך היא חשה שותפות איתן. "אני מרגישה שיש משהו משותף בדרך שלנו כעם ישראל וזה שהן באות נותן לי חיבוק גדול למרות שלא מכירים, תחושה שנעבור את זה ביחד ואמונה שהן בוחרות בחיים ועושות דברים כייפיים וטובים ביחד".

המסר שאותו היא מבקשת להעביר הלאה הוא החיבור הפנימי של עם ישראל מתוך עיסוק בעיקר ולא בטפל ובכך להוביל למציאות טובה יותר, מציאות שהדרך אליה עוברת דרך ועל ידי העם ולא על ידי נבחריו.