מה קורה בסין? ארכיון
מה קורה בסין? ארכיוןצילום: רויטרס, Kim Kyung Hoon

על פי דיווחים שונים נגיף מסוכן ומדבק מאוד מתחיל להתפשט בסין. ד"ר מרינה צדקין תמיר, מומחית לזהומים ומרצה באקדמית רמת גן, מתייחסת לחשש הבינלאומי מאירוע חמור אף יותר מהקורונה.

הנגיף, אומרת ד"ר צדקין תמיר "לא דומה לקורונה. מדובר בוירוס שמכירים אותו וקיים כמה עשרות שנים. בדרך כלל הוא תוקף ילדים קטנים עד גיל חמש וגורם לדלקות בדרכי הנשימה העליונות או דלקות ריאות ובסין רואים גם מבוגרים שחולים בזה. החדשות הטובות הן שלא מדובר בוירוס חדש, ואנחנו מפחדים בעיקר מוירוסים חדשים כי הם בלתי צפויים. זה וירוס ידוע שאנחנו מכירים אותו ומקווים שלא מדובר בזן עמיד ואלים".

"מצד שני, אנחנו מאוד מקווים שכשהחורף יעבור הוא יפסיק להתפשט לעולם ולהדביק אנשים ולהכניס אותם למחלות קשות. יחד עם זה, החלק המדאיג הוא שאין לו טיול ידוע, ולכן צריך להיות מאוד מודעים לתסמינים שהם תסמיני שפעת שמתפשטים מהר מאוד לכיוון דלקות ראות. אם דבר כזה קורה ויש החמרה בתסמיני השפעת, צריך לגשת למערכת הבריאות שתטפל בתסמינים, כלומר מנסים לתת לגוף תחזוקה כדי שהמערכת החיסונית תוכל להתגבר. הטיפול כולל אינפוזיה, חומרים להורדת חום דרך הוריד, מעקב אחר תפקודי הדם ולהקל על הריאות אולי עם חמצן. כל זה מאט מאוד את ההתדרדרות, מה שנכון גם לשפעת רגילה אם היא מתדרדרת. צריך לדעת לבוא בזמן לקבל עזרה".

ד"ר צדקין תמיר מעירה כי ידוע לה שרבים לא ששים להגיע לחדרי המיון בשל הסחבת שלעיתים קיימת שם, "אבל עדיף לתפוס בזמן את המצב וכן להגיע, במיוחד למי שיש להם מחלות רקע". על החשש להידבק במחלות ונגיפים נוספים דווקא בחדרי המיון, אומרת צדקין תמיר כי החשש ידוע ויש בו היגיון אך תמיד ניתן להירשם במיון ולהמתין בחוץ, להגיע עם מסכה, לשטוף ידיים וכיוצא באלה. "זה אמנם מקום שיש בו זיהומים, אבל אם מפספסים מצב זה יותר קשה, ההתדרדרות יכולה להיות מהירה ועדיף לזהות בזמן ולקבל טיפול בזמן".

על החשד המתעורר בסין אומרת ד"ר צדקין תמיר כי מקורו הוא הכמות הגדולה של האנשים שנדבקו שם. אנחנו יודעים להתמודד עם הוירוס כשהוא בילדים. עם מבוגרים זה יותר מורכב. אנחנו לא יודעים איך מערכת חיסונית של מבוגרים תגיב לטיפול. בעבר חלו גם מבוגרים, אבל לא בכמויות כאלה. אנחנו מקבלים כעת דיווחים מסין ומכמה מקרים בארה"ב. אנחנו עדיין לא יודעים על התפשטות וסיבוכים. כרגע מה שמשנה זה הכמויות. בהמשך נדע אם מדובר בזן אלים או לא", היא אומרת ומעירה כי נכון היה לארגון הבריאות העולמי להיכנס לעובי הקורה, אך הוא בוחר שלא לעשות זאת לפי שעה אלא להרגיע, ועל כך הוא סופג ביקורת.

עוד שאלנו את ד"ר צדקין תמיר אם ניתן לסמוך על בדיקות שנעשות בסין הסגורה, זו שנטען שהסתירה את נתוני הקורונה בתחילתה, והיא משיבה כי אכן כאשר מדובר במדינה טוטאליטארית, כפי שסין מוגדרת, החשש במקומו שכן מערכות הבריאות שלה אינן שקופות. השיח על דמוקרטיה רלוונטי גם לנושא בריאות, היא אומרת ומציינת שוב את חשיבות כניסתו של ארגון הבריאות העולמי, כמו גם ארגוני בריאות בינלאומיים נוספים, להיכנס לאירוע ולתת הנחיות מאחר ולהם יש גישה ואפשרות כניסה לשם ולמדענים מטעמם יש את האפשרות לקחת דגימות ולהגיע למסקנות.

"יכול להיות שהם באמת יודעים שזה לא כל כך מסוכן ולכן הם שאננים. אני מעריכה שבתוך כמה שבועות נקבל עוד תוצאות של בדיקות והבנות, אם זה יתפשט גם לעולם המערבי. למונח מדינה טוטאליטאריות יש משמעות חשובה לנושא הבריאות".

לקראת תום הדברים הוספנו עוד שאלה בדבר דרכי ההידבקות בנגיף המדובר, וד"ר צדקין תמיר מספרת: "ההדבקה מתבצעת באויר, ולכן ההתפשטות מהירה כל כך. זו הדבקה טיפתית גם על משטחים. אם חולה ישב על שולחן ולא ניקה אותו מי שנוגע אחריו יכול להידבק. כרגע מדובר באוכלוסיות קיצון של ילדים קטנים או מבוגרים עם מחלות רקע, ויחד עם זה אנשים בריאים צריכים גם הם להיזהר. לא להיות במקום ובמגע עם אדם מצונן ואנשים מצוננים, לא להגיע לעבודה ולמקומות לימוד. אמהות לא לשלוח ילדים חולים לגן. אם נעשה את זה ונאכוף את זה נגרום לסביבה שלנו להיות סביבה יותר בריאה".