יו"ר ההסתדרות הרפואית בישראל ד"ר יורם בלשר הגדיר אתמול את החלטת ועדת העבודה והרווחה בכנסת להסיר מחוק ההסדרים את הצעת החוק של האוצר בנושא ניסויים רפואיים בבני אדם כהחלטה גורלית שתמנע את הרס המחקר הרפואי בישראל. הוא הביע סיפוק רב מכך שהוועדה אימצה פה אחד את עמדת ההסתדרות הרפואית בנושא.
לפי הצעת החוק שהגיש האוצר יחויבו חברות התרופות לממן תרופה או טיפול רפואי לחולה המשתתף בניסוי הקליני לפחות למשך שלוש שנים. יתרה מזו, לפי הצעת חוק זו גם לאחר שתיכנס התרופה לסל הבריאות יוכלו קופות החולים לדרוש מחברת התרופות מימון עבור התרופה שעליה לספק למבוטחיה שהשתתפו בניסוי במשך פרק זמן דומה.
ד"ר בלשר ציין כי הצעת חוק זו, אילו הייתה מתקבלת, הייתה ממיטה כליה על המחקר הרפואי בישראל. לדבריו, כיום מתקיימים בארץ עשרות ניסויים קליניים בשלבים שונים, בהם מושקעים מדי שנה מאות מיליוני שקלים במטרה למצוא מענה הולם למחלות קשות. יש לזכור, הוא אמר, כי במסגרת הניסויים הקליניים מקבלים עשרות חולים תרופות חיוניות ניסיוניות שאין להם חלופות בסל הבריאות.
יו"ר הר"י ציין כי בשנתיים האחרונות נרשמה ירידה ניכרת בהיקף הניסויים הקליניים בישראל הן בשל המצב הביטחוני והן בשל העובדה שארצות אחרות הפכו להיות אטרקטיביות יותר עבור חברות התרופות.
"לו הייתה מתקבלת החקיקה המוצעת על ידי האוצר היינו עדים להפסקה מיידית וטוטלית של פעילות המחקר והניסוי הקליני במדינת ישראל, לנזק תדמיתי כבד לקהילה הרפואית והמדעית במדינת ישראל, לנזק ישיר ועקיף לאוכלוסיות חולים היכולות "ליהנות" מפירותיהם המיידים של הניסויים הקליניים, להפסד של השקעות כספיות בפיתוח וקידום המחקר הרפואי-מדעי ולהידלדלות מואצת של תשתיות המחקר בישראל", אמר יו"ר הר"י.
לדברי ד"ר בלשר, החוק שהציע האוצר - אין לו אח ורע בעולם כולו, ולו היה מתקבל היה מביא לבידודה המוחלט עד כדי החרמתה של מדינת ישראל מקהילת המחקר והניסוי הקליני העולמי. עוד יש לציין כי אם היה נפסק המחקר הרפואי בישראל היו לדבר השלכות קשות ביותר על רמתו ואיכותו של השירות הרפואי בארץ.
לדבריו, הכוונה לחסוך 20 מיליון שקל מהוצאות קופות החולים על המשתתפים בניסויים, שעמדה מאחורי הצעת החוק שהגיש האוצר, היא עובדה מופרכת שאין לה על מה לסמוך. "שוב אנו עדים לקבלת החלטות על ידי האוצר המבוססות על נתונים בלתי מבוססים", אמר ד"ר בלשר. (פ)
לפי הצעת החוק שהגיש האוצר יחויבו חברות התרופות לממן תרופה או טיפול רפואי לחולה המשתתף בניסוי הקליני לפחות למשך שלוש שנים. יתרה מזו, לפי הצעת חוק זו גם לאחר שתיכנס התרופה לסל הבריאות יוכלו קופות החולים לדרוש מחברת התרופות מימון עבור התרופה שעליה לספק למבוטחיה שהשתתפו בניסוי במשך פרק זמן דומה.
ד"ר בלשר ציין כי הצעת חוק זו, אילו הייתה מתקבלת, הייתה ממיטה כליה על המחקר הרפואי בישראל. לדבריו, כיום מתקיימים בארץ עשרות ניסויים קליניים בשלבים שונים, בהם מושקעים מדי שנה מאות מיליוני שקלים במטרה למצוא מענה הולם למחלות קשות. יש לזכור, הוא אמר, כי במסגרת הניסויים הקליניים מקבלים עשרות חולים תרופות חיוניות ניסיוניות שאין להם חלופות בסל הבריאות.
יו"ר הר"י ציין כי בשנתיים האחרונות נרשמה ירידה ניכרת בהיקף הניסויים הקליניים בישראל הן בשל המצב הביטחוני והן בשל העובדה שארצות אחרות הפכו להיות אטרקטיביות יותר עבור חברות התרופות.
"לו הייתה מתקבלת החקיקה המוצעת על ידי האוצר היינו עדים להפסקה מיידית וטוטלית של פעילות המחקר והניסוי הקליני במדינת ישראל, לנזק תדמיתי כבד לקהילה הרפואית והמדעית במדינת ישראל, לנזק ישיר ועקיף לאוכלוסיות חולים היכולות "ליהנות" מפירותיהם המיידים של הניסויים הקליניים, להפסד של השקעות כספיות בפיתוח וקידום המחקר הרפואי-מדעי ולהידלדלות מואצת של תשתיות המחקר בישראל", אמר יו"ר הר"י.
לדברי ד"ר בלשר, החוק שהציע האוצר - אין לו אח ורע בעולם כולו, ולו היה מתקבל היה מביא לבידודה המוחלט עד כדי החרמתה של מדינת ישראל מקהילת המחקר והניסוי הקליני העולמי. עוד יש לציין כי אם היה נפסק המחקר הרפואי בישראל היו לדבר השלכות קשות ביותר על רמתו ואיכותו של השירות הרפואי בארץ.
לדבריו, הכוונה לחסוך 20 מיליון שקל מהוצאות קופות החולים על המשתתפים בניסויים, שעמדה מאחורי הצעת החוק שהגיש האוצר, היא עובדה מופרכת שאין לה על מה לסמוך. "שוב אנו עדים לקבלת החלטות על ידי האוצר המבוססות על נתונים בלתי מבוססים", אמר ד"ר בלשר. (פ)