רזי ברקאי: אז אתה לא נוסע?

זילבר: חס ושלום... מעצבן אותי שקיימות כאלה תופעות. זה לא דמוקרטי, עושים פה דברים מאחורי הגב של המדינה. אם זה היה ההיפך והימין היה עושה דבר כזה לשמאל כבר היתה וועדת חקירה ורובינשטיין היה צועק... הם עושים דברים לא דמוקרטיים... זה לא נאות, וזה חותר תחת המדינה. אף אחד לא שואל מאיפה מכיע המימון, מאיפה? מקרן פורד האנטישמית? מהאיחוד האירופי?

רזי ברקאי: מממשלת שוויץ.

זילבר: ממשלת שוויץ בכלל לא רוצים שנהיה פה! האנשים האלה דואגים כנראה לעצמם למגורים אחרי שתחרב המדינה. האמנים האלה שנוסעים הם פשוט פתאים.

ברקאי: אתה לא מאמין לכנות הכוונות של ביילין שחושב ש-א' צריך להביא שלום ו-ב' אפשר להביא שלום?

זילבר: יוסי ביילין, אני חושב שהוא בכלל סוכן זר, אם אתה שואל אותי.

ברקאי: אני רוצה שתחזור בך מהביטוי הזה.

זילבר: למה לחזור בי? הוא עושה פה דברים שממוטטים את הקו של הממשלה. מאיפה יש לו את הזכות לעשות דבר כזה? הוא אפילו לא נבחר לכנסת.

ברקאי: סוכן זר זה מי שבכוונת מכוון מחבל במדינה שבה הוא עובד.

זילבר: זה מה שהוא עושה. הוא מחבל.

לקראת תום שיחתם ביקש ברקאי מאריאל זילבר לחזור בשם אריאל מהביטוי סוכן זר אולם זילבר סירב.

זילבר: למה? אתה חושב שיאסרו אותי על זה.

ברקאי: כי אני לא רוצה שביטויים כאלה ישמעו כאן, לא סוכן זר ולא מחבל.

זילבר: הוא מחבל באינטרסים של המדינה. מה אני אעשה? (ש)