בפרשת שמות מבקש ל פרעה לשלוט במין הילודים, תוך הבחנה מגדרית בין בנים ובנות "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד, הַיְאֹורָה תַּשְׁלִיכֻהוּ, וְכָל הַבַּת תְּחַיּוּן". זה מעורר מחשבה על השלכותיה של טכנולוגיית בחירת מין העובר המיושמת בימינו. האם נכון לאפשר להורים לבחור את מין העובר?
ומבחינת החברה, האם הבחירה יכולה להוביל לאפליה מגדרית או לשינוי מאזן האוכלוסייה? כאשר זוג פונה אלי ומבקש שאעזור לו ללדת בן, האם אכן נכון לעשות זאת? והאם התהליך הוא פשוט? מסתבר שלא.
ישנה וועדה ארצית לברירת מין היילוד באבחון גנטי טרום השרשתי, שפועלת תחת משרד הבריאות. הוועדה דנה בכל בקשה בתהליך מפוקח ומוגבל באמצעות קריטריונים מחמירים. ההחלטות מתקבלות לאחר בחינה מעמיקה של כל מקרה לגופו. מהם הקריטריונים? חשד למחלה גנטית או זוגות עם לפחות ארבעה ילדים מאותו מין, ללא ילדים מהמין השני. ועדת המומחים שדנה בדבר אותה הרכיב משרד הבריאות, מורכבת מפסיכולוגים, עובדים סוציאליים, רופאים, רבנים, עורכי דין ועוד.
השנה התקבלו 124 פניות לבחירת מין היילוד, והוועדה אישרה 68 בקשות (כ-55% מהפניות. רוב הפניות מגיעות מחשש למחלות גנטיות הקשורות למין העובר, כמו מחלות בתאחיזה לכרומוזום X.: או ממשפחות עם ארבעה ילדים או יותר מאותו מין, שביקשו ילד מהמין השני.. בדרך כלל התהליך הוא כזה שחברי הוועדה מבקשים לקבל נתונים ספציפיים, באמצעות מפגש של הזוג עם פסיכולוג, לגבי משמעות ה'כמיהה' למין מסוים, לפני שהיא מוכנה לאשר את הפרוצדורה. מה שקורה בפועל במקרים רבים, הוא שאם הזוג נמצא כשיר פסיכולוגית - נטען שהוא איננו במצוקה שתצדיק את הפעולה, ואם הזוג לא היה כשיר - בוודאי שלא היה מקום להפנות אותו לטיפול פריון סבוך יזום...
ישנם מקרים מיוחדים של זוגות בהם הבעל עקר והוא כהן, והזוג בקש שתיוולד בתרומת הזרע דווקא בת, על מנת למנוע מבוכה שקשורה לעליה לתורה ולנשיאת כפיים אצל הבן שיוולד, ולכן הם זקוקים לאבחון טרום השרשה. הוועדה נוטה לאשר זאת, וזה לא מובן מאליו.
יש לא מעט גינקולוגים וגנטיקאים, שסוברים שטכנולוגיות סבוכות אלו אמורות להיות מופעלות לסיוע לזוגות חשוכי ילדים ולא לשם מטרות אחרות, למרות חשיבותן. מאידך- דווקא 'איש ההלכה' בוועדה, תומך מאוד בצורך המיוחד של הזוגות שלהם ילדים ממין אחד בלבד להגשים את חלומם לילד אחד מהמין השני (ובין השאר לקיים בזה את מצוות פרו ורבו).
במציאות, בעולם נולדים 105 בנים על כל 100 בנות, אך המספר מתאזן עקב גורמים סביבתיים כמו מלחמות. אנחנו רואים בימים אלו בייבי בום- מחלקות היולדות עמוסות עד אפס מקום, יולדות שוכבות בפרוזדורים, והמיילדות נופלות מהרגליים מרוב עומס. כמו בימים ההם, כך בזמן הזה- כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ'