בן גביר, נתניהו וסמוטריץ'
בן גביר, נתניהו וסמוטריץ'צילום: חיים גולדברג, יונתן זינדל, פלאש 90

באופן אירוני, העסקה הראשונה, אי אז לפני שנה וקצת, כשישראל עדיין הייתה שפופה, חבולה וכואבת, נתפסה כמוצלחת – הן ביחס המספרי של המחבלים המשוחררים ובזהותם, הן בקצב הזמנים, והן בביטחון המלא שישראל תשוב מיד לאחר מכן להמשך ולכתוש את חמאס.

הפעם ישראל צועדת לעסקה בתחושה של החמצה, תחושה שהיה אפשר אולי להשיג משהו יותר טוב, לפחות לפי מה שמתפרסם בינתיים אודות העסקה המסתמנת.

חלק נכבד מזה נזקף 'לזכותה' של התקשורת הישראלית, שעשתה כל אשר לאל ידה להזיק לחטופים. כל כותרת, כל סיקור, כל שידור של סרטון תעמולה מבית היוצר החמאסי, כל בדימוס למינהו שהתראיין והסביר שהגיע הזמן לסיים את הכל, כל אלו סיפקו תחמושת נהדרת לחמאס ולג'יהאד האסלאמי והחלישו את מדינת ישראל. החלישו אותה בשדה הקרב ובשדה המו"מ, החלישו אותה במישור הכלכלי ובמישור המדיני, הגבירו את השסע והרחיבו את הקרע. באמת, תודה על כל הטוב הזה.

יש את כל הנימוקים שבעולם להתנגד לעסקה כזו, ונעזוב רגע את הטיעון שמדובר בעסקה חלקית, משום שכל בר דעת מבין שחמאס מרצונו לעולם לא יסכים לעסקה מלאה מלאה, בה הוא מאבד את כל קלפי המיקוח היקרים מפז שלו. גם בלי הפרט הזה, העובדה שאנחנו משחררים מאות רוצחים – שכמעט בוודאות ישובו לנסות ולרצוח, היא עובדה איומה.

כן, הרבה יותר קל לדבר על הסבל שעוברים החטופים, אבל האם מישהו יודע לאמוד את זה מול הסבל הבלתי נתפס שיחוו בעתיד חלילה מאות נרצחים, פצועים ובני משפחותיהם שייפגעו על ידי משוחררי העסקה? מישהו יודע לשקול דמים זה מול זה? להחליט איזה דם חשוב יותר ובאיזה מחיר? אין לנו את הכלים.

ככלל, בעולם מתוקן, ישראל הייתה צריכה להקפיד על קוצו של יוד בכלל האמריקני הנודע שלא מנהלים משא ומתן, משום סוג שהוא, עם ארגון טרור. אבל מדינה שכבר שברה את כלל הברזל הזה בעסקת ג'יבריל ועסקת טננבאום ועסקת שליט, לא יכולה דווקא עכשיו להיזכר בקדושתו. העובדה הכואבת שכל ארגון טרור מוסלמי בגלובוס יחפש בכל הכוח ישראלים ויהודים לחטוף, ביודעו כמה ישראל מוכנה לשלם בתמורה, היא ה'בונוס' הנוסף של העסקה הזו.

ובכל זאת, בלב כבד, אני חושב שמדינת ישראל כן צריכה לבצע את העסקה הזו, רעה ככל שתהיה, וארבעה שיקולים ניצבים לטובת הביצוע.

האחד, גם רגש יהודי יש לו משקל. כן, זה לא טיעון רציונלי ולבדו הוא לא היה מחזיק מים, ובכל זאת, זהו שיקול שאין להתעלם ממנו לחלוטין.

השני, משום שלשחרור של כל חטוף יש השפעה מורלית בלתי מדידה על העם שלנו כולו. על העורף והחוסן שהוא מפגין, על הלוחמים (ובפרט לוחמי המילואים) וההקרבה הבלתי נתפסת שלהם, על ההנהגה והיכולת שלה להמשיך לנווט. כל אלו שיקולים שנמדדים אחר כך גם בהישגים של ממש.

השלישי, משום שיש כאן גם משקל בינלאומי שאין להתעלם ממנו. להערכתי, טראמפ מעוניין לחגוג את כניסתו לבית הלבן בהצהרה שהאיומים שלו על הגיהנום והמסתעף עשו את ההבדל. לישראל אסור להיות זו שמשבשת לו את החגיגה, כי התמורה במקרה הזה עצומה ומשולמת במטבע קשה – החל מאספקת חימושים בלתי מוגבלת, עבור דרך האפשרות לחדש לחץ מאסיבי אמיתי על עזה, בלי הבלים הומניטריים, וכלה במאבק הקריטי ביותר לעתידנו כאן – איראן המנסה להתגרען.

ולבסוף, השיקול הרביעי: אני סומך על ממשלת ישראל הנוכחית. כי אותה ממשלה שפישלה עד העצם בשביעי לעשירי (גם אם אפשר לומר בביטחון שרוב הכישלון מונח על כתפי צה"ל ורשויות הביטחון והמודיעין), מוכיחה את עצמה מאז בכל החלטה ובכל פרט. ראש הממשלה קיבל פחות או יותר את כל ההחלטות הנכונות מאז – ההתעקשות על רפיח ופילדלפי נגד כל העולם וסגניתו, פתיחת החזית השנייה בשלב מאוחר, אישור מבצע הביפרים, שורת החיסולים הבלתי נתפסת של אחוז ניכר מראשי הנחש באזור, התהליך שהוביל להפלת אסד. אז כן, כשברשתות השמאל תקפו את פרשנית ומגישת עכשיו 14, יערה זרד, על ההבחנה שעשתה בין המצב בו נתניהו מוביל לעסקה ובין אם לפיד היה עושה זאת, זרד צדקה. על נתניהו הנוכחי אפשר וראוי לסמוך.

ומכאן אשגר קריאה לשרים הנכבדים בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר: ראו, אם צו מצפונכם לא מאפשר לכם לבלוע את הרע במיעוטו, אם האלקטורט שלכם דורש להצביע נגד – עשו זאת, זו זכותכם ואולי גם חובתכם. אבל בשום אופן, אל תעלו על סף דעתכם אפילו, לפרק את הממשלה.

בעוד חמישה ימים תיכנס לבית הלבן מלכות החסד הטובה בהיסטוריה שקיבל עם ישראל מאז כורש, ואולי טובה אפילו מכורש. לפספס בידיים הזדמנות לממשלת ימין שתדע לנצל את הטוב ולעשות דברים עצומים למען ישראל, לטובת – כמעט בוודאות – ממשלת מרכז שמאל שתבזבז את האנרגיה על 'שמירת הקשר עם המפלגה הדמוקרטית', תוציא את טראמפ ואנשיו מכליהם ותגרום להם לנטוש כל יוזמה פרו ישראלית, זה טירוף הדעת. טירוף כזה יהיה בסך הכל ענישה עצמית נוספת ופגיעה עמוקה יותר במדינת ישראל, פי כמה וכמה מהפגיעה שתחולל העסקה הבאה עלינו שלא לגמרי לטובה.

הישמרו לכם!