בהתייחס לדברים המכוערים שנכתבו נגד סמוטריץ' ע"י עיתונאי הארץ, ובאופן כללי דברים מכוערים שנאמרים נגד מתנגדי העסקה,

אני רוצה לומר דברים ברורים, ולמחות מחאה נמרצת:

א. בניו ומשפחתו של שר האוצר סמוטריץ', ויחד עימם הציבור שהוא מייצג והישיבות הציוניות והמכינות הדתיות, הן חלק הארי של הצבא הלוחם ובזכותם כולנו כאן, כולל בעלי העין הרעה מהארץ, ואחרים שמדברים סרה. חיילי הציונות הדתית כמרכיב עיקרי של הצבא, יחד עם גיבורים אחרים מציבורים אחרים, מוסרים נפשם כבר שנה ושלושה חודשים כדי לנצח את האויב ולהחזיר את החטופים. לומר דברים נגד סמוטריץ' או בנו בהקשר הזה - זו רשעות.

ב. סמוטריץ' עושה דבר אחד פשוט לגבי העסקה: הוא אומר את האמת. לא יעזור לעצום עיניים, ולסתום אוזניים. אני רוצה, הוא רוצה, כולם רוצים, שהחטופים יחזרו עכשיו. לבי יוצא. אבל: ההסכם מסכן למעלה מ-60 חטופים - מסכן ממש.

ההסכם מסכן את כל הישגי המלחמה, כי חמאס מחזיקים קלפים חזקים ביותר, ואומרים להם שהכיוון הוא שהמלחמה מסתיימת, והסכם מסכן את בטחון יישובי העוטף ובטחון כולנו. לצעוק: "עכשיו עכשיו" ולעצום עיניים - זו משיחיות. סמוטריץ' הוא היחיד שמסתובב וצועק את האמת בעיניים פקוחות - תקשיבו לו.

ג. גם אחרי כל מה שכתבתי, אני עדיין חושב שלתמוך בעסקה זו עמדה לגיטימית: כי הסבל נורא, כי "פקוח נפש", כי ריפוי של העם, ועוד ועוד. אבל אם תתמוך בעסקה ולא תקשיב למתנגדים - יהיה הרבה יותר גרוע.

ד. זה הויכוח הכי מוסרי והכי משמעותי שיכול להיות - הוא חייב להתנהל בשיא הכבוד. מידת הדין ומידת הרחמים צריכות לשלב ידיים כדי להגיע לפתרון השלם ביותר.

ה. הלואי, הלואי, וביבי יודע משהו שאני לא יודע, שיש הסכמה סודית עם טראמפ שאני לא יודע. הלואי הלואי. כיוון שאינני רוה"מ - אינני עומד במקומו. אבל הפחד גדול. כתוב בתהילים: "גילו ברעדה". יש בי תקווה ושמחה גדולה על בשורת השחרור הקרב בעז"ה, אבל הרעדה, לצערי, גדולה הרבה יותר.

ו. בעז"ה אם וכאשר יחזרו החטופים - אברך ברוך הטוב והמטיב בשם ומלכות. כי זו טובה גדולה ושמחה עצומה. כי כך ההלכה אומרת: שיש לברך גם על טובה שיוצאת ממנה רעה ("יש טובה שהיא מעין רעה"). וזו טובה שיוצאת ממנה רעה! ואבכה מאושר, ואחבק את המשפחות והחטופים שאני מכיר, ושאני לא מכיר. ועם זאת, ככל שאני מסוגל להבין - אמשיך לצעוק את האזהרות הנכונות מפני הסכנה שתבוא על ראש כולנו, ואמשיך לשכנע אתכם, התומכים, כמו שמשכנעים אחים, בלי ללגלג, ובלי לבטל - שזו לא שאלה של ימין או שמאל (וגם אז אסור ללגלג ולבטל), אלא של החיים והבטחון של כולנו.

בשורות טובות לכלל ולפרט, בדין וברחמים.