עו"ד מוריס הירש
עו"ד מוריס הירשצילום: ערוץ 7

סוגיות שחרור החטופים המוחזקים בידי ארגוני הטרור בעזה היא קשה ביותר. השאלה היא האם העיסקה המסתמנת תתרום לפתרונה או תקשה על השגת יעדי המלחמה. על מנת לבחון שאלה זו, נדרש לבחון את ההסדר המסתמן במבט מפוקח.

מה ידוע לנו על העיסקה?

הגם שייתכן ורב הנסתר על הגלוי בשלב זה, על פי הפרטים שפורסמו עד כה, נראה שהעיסקה תכלול, בין היתר, שחרור של למעלה מאלף חמש מאות מחבלים, מתוכם למעלה משלוש מאות מחבלים שידיהם מגואלות בדם של מאות יהודים. בנוסף על שחרור המחבלים, נראה שהוסכם שצה"ל ייסוג מציר נצרים ותותר תנועה של מאות אלפי עזתים עקורים חזרה לצפון הרצועה. בנוסף, יוגדל היקף הסיוע ההומניטרי שזורם לתוך הרצועה. בתמורה לכל זה המחבלים ישחררו שלושים ושלושה חטופים בלבד, כאשר מתוכם, רק חלק עודם בחיים. כל זאת מתוך תשעים ושומנה החטופים שעדיין מוחזקים בידיהם.

שחרור מחבלים

על פי ניסיון העבר, מחבלים שמשתחררים במסגרת עיסקאות כאלה חוזרים מיד, ובשיעורים גבוהים ביותר, לפעילות טרור. במקרים רבים, מחבלים אלה מתברגים בתפקידי מפתח בארגוני הטרור. הדוגמא המובהקת לכך היא, כמובן, יחיא סינוואר. למרות שנשפט למספר מאסרי עולם, סינוואר השתחרר בעיסקת שליט, באוקטובר 2011. תוך שנה, הוא חבר למשטר האייתולות, ובנובמבר 2012 כבר נפגש עם רב-המחבלים קאסם סולימאני. מיד לאחר מכן, על פי מסמכים שמצא צה"ל בעזה, החל בתכנון פלישה לישראל וביצוע הטבח. במשך השנים, על פי דיווחי השב"כ, רבים אחרים ממשוחררי עיסקת שליט חזרו אף הם לטרור, והיו אחראים למספר פיגועי טרור רצחניים ולבניית כוחו של חמאס בעזה ובעולם.

ההבנה שהמחבלים צפויים לשוב לפעילות טרור ברורה גם לחמאס. לכן, דרש הארגון שישראל תתחייב שלא לעצור את המחבלים המשוחררים בגין אותן האשמות שבשלן נעצרו בעבר ושישראל לא תפעל להחזיר את המחבלים המשוחררים כדי לרצות את יתרת תקופת מאסרם גם אם יבצעו עבירות חדשות. דרישה זו, מבחינת חמאס, היא הפקת לקחים מעיסקת שליט, שבו המחבלים שוחררו על תנאי, והתנאי היה שלא יעברו עבירות נוספות. אם הפרו המחבלים המשוחררים את תנאי השחרור, ניתן היה לפעול להחזרתם לריצוי מלוא יתרת עונשם המקורי. כך לדוגמא, אם מחבל ששוחרר בעיסקת שליט ממאסר עולם חזר וביצע עבירת טרור חדשה, ניתן היה להעמידו לדין בגין העבירה החדשה או להביאו בפני וועדה לביטול ההקלה בעונש, ולהחזירו לכלא לרצות את מאסר העולם שנגזר עליו.

הסדר זה, שאף עוגן בחוק בישראל ובאיו"ש, והפרתו על ידי המחבלים, אפשר, בעקבות החטיפה והרצח של שלושת הנערים בגוש עציון ביוני 2014, לפעול למעצרם מחדש של עשרות מבין המשוחררים, ולהחזירם לריצוי מלוא עונשם.

על פי ההסדר החדש, גם אם יעבור המחבל המשוחרר עבירה חדשה, לא יהיה ניתן להפעיל נגדו את עונשו המקורי והוא ייענש רק בגין העבירה החדשה. ההתעקשות של חמאס בהקשר זה אינה אלא בבחינת הצהרת כוונות: המחבלים המשוחררים יחזרו לטרור.

ההסכמה של ישראל לוותר על ההסדר הזה מהווה חריגה משמעותית מהחוק, ויש בה משום פגיעה קשה ביותר בהרתעה כלפי המחבלים.

מעבר לציפייה שהמחבלים המשוחררים יחזרו לטרור, קיים שיקול נוסף. מאז הטבח ותחילת מלחמת חרבות ברזל, צה"ל, השב"כ וגורמי הביטחון היכו בהנהגת ארגוני הטרור שוק על ירך. המחבלים המשוחררים עלולים למלא את השורות החסרות ולהפיח רוח חדשה בארגוני הטרור.

זאת ועוד. בעיסקה המסתמנת דובר על שחרור של למעלה משלוש מאות מחבלים רוצחים שנידונו למאסרי עולם. מחבלים אלה מהווים יותר ממחצית המחבלים שמוחזקים בבתי הסוהר ושנושאים עונשים כאלה. אם כמות כזו של מחבלים רוצחים משתחררים בתמורה לשלושים ושלושה חטופים, אין אלא להניח, שדרישות המחבלים שמחזיקים בשאר החטופים רק יעלו.

תנועת העקורים בחזרה לצפון הרצועה

כבר בתחילת המלחמה, צה"ל הצליח לגרום לחלק גדול מאוכלוסיית צפון הרצועה לנוע דרומה. פינוי האוכלוסייה נועד לאפשר לכוחות צה"ל חופש פעולה ותמרון פשוט יותר באזור. לחימה באזורים בנויים וצפופים היא תמיד קשה, אך קשה כפל כפליים, אם הכוח הלוחם נדרש לפעול בתוך מאות אלפי אנשים, שמתוכם לא ברור מיהו מחבל ומיהו בלתי מעורב.

למרות שכוחות צה"ל פעלו, פעם אחר פעם, בצפון הרצועה, שיטת הפשיטות נחלה כישלון, וארגוני הטרור הצליחו לשוב אל אותם האזורים, המשיכו לגבות מחיר כבד, והמשיכו להתבסס. חזרתם של מאות אלפי עקורים לצפון הרצועה עלולה להפוך את הלחימה שם לבלתי אפשרית. מבחינת חמאס זהו הישג חשוב, שהרי הארגון מכיר היטב את מגבלות של דיני הלחימה, ומטרתו היא לשוב ולנצל את האוכלוסייה הבלתי מעורבת כמגינים אנושיים. מבחינת חמאס מדובר ב- Win-win. או שהאוכלוסייה הבלתי מעורבת תמנע מצה"ל לפעול, או שצה"ל עלול לגרום לפגיעה בלתי מכוונת באזרחים למותם, תוצאה שתשמש את ארגון הטרור כדי להמשיך לנגח את מדינת ישראל ולהעליל עלילות שווא בזירה הבינלאומית.

האם העיסקה תפחית את הלחץ על הממשלה?

הגם שלא ניתן להקל ראש בכך שישוחררו שלושים ושלושה חטופים, עדיין ייוותרו בידי המחבלים עוד שישים וחמישה חטופים נוספים. התנועות והתזוזות שעליהם הוסכם במסגרת העיסקה, ובכלל זה, צמצום הפעילות האווירית לאיסוף מודיעין, יאפשרו למחבלים גם להזיז את החטופים. על פי ההערכה, צה"ל וגורמי הביטחון יודעים היטב, כיום, על מקום הימצאותם של חלק מהחטופים, אך נזהרים ונמנעים מלפעול לשחרורם, שמא יירצחו על די המחבלים עם התקרבות הכוחות. יישום העיסקה עלול לאפשר למחבלים להתחפר עוד יותר עם יתרת החטופים. בדרך זו, עם תאבון מוגבר, מחוזק ביצירת תנאים קשים יותר לפעילות כוחות צה"ל, יגבירו המחבלים את הלוחמה הפסיכולוגית שהם מפעילים כבר כיום כלפי החברה הישראלית. לא רק שהלחץ על הממשלה לא יפחת, אלא שהלחץ עלול להתעצם, ובשיעור ניכר.

השורה התחתונה

אין ספק שקיימת חשיבות עליונה בשחרור החטופים, כולם. עם זאת, יש להודות, שהעיסקה המסתמנת לא תשרת את המטרה הזאת. בתמורה לוויתור על נכסים חשובים ביותר, שעלו עד כה במחיר של מאות חיילים הרוגים בלחימה ברצועת עזה, ישראל תקבל רק מיעוט של החטופים.

שחרור המחבלים צפוי לחזק ולרענן את שורות ארגוני הטרור. נסיגת צה"ל מציר נצרים ותנועת העזתים לצפון הרצועה יכבידו מאוד על המשך הלחימה, ועלולות אפילו להביא להפסקתה. העיסקה תשווק על ידי המחבלים, במידה לא מבוטלת של צדק, כהצלחה מסחררת, ועלולה להביא לעליית קרנה של חמאס וחיזוק תדמיתם של ארגוני הטרור בעיני האוכלוסייה. יתרת החטופים ינוצלו על ידי המחבלים על מנת להגביר את הלחץ על מדינת ישראל ועל החברה הישראלית.

סא"ל (מיל׳) עו"ד מוריס הירש מנהל את היוזמה לאחריות ורפורמה ברשות הפלסטינית במרכז הירושלמי לענייני חוץ וביטחון. הוא שירת במשך 19 שנים בפרקליטות הצבאית, ובתפקידו האחרון כיהן כפרקליט איו"ש.