
ראש המל"ל לשעבר, מאיר בן שבת, העומד בראש מכון "משגב" לביטחון לאומי ולאסטרטגיה ציונית ומשמש גם יו"ר המועצה הציבורית של בית הציונות הדתית, שוחח עם ערוץ 7 על ההסכם מול חמאס והסכנות הנובעות ממנו תוך שהוא קובע כי "המלחמה על קיומינו נמשכת גם כשמכריזים על הפסקת אש".
האם לדעתך מדובר בהסכם טוב לישראל? מה הן החולשות שלו?
"לפני הכל, צריך לשמוח על חזרתו של כל אחד מהחטופים. זוהי הצלת נפשות וסוף מסע הייסורים שלו ושל יקיריו. זהו ביטוי לערבות ההדדית העמוקה שמחברת בינינו וזוהי גם חובתה המוסרית העליונה של המדינה, כלפי אזרחים שעליהם היא לא הגנה כנדרש וכלפי חיילים שנחטפו כשמילאו את שליחותם.
לצד זאת, אסור לטשטש את המחירים ואת הסיכונים ממנו. הצגתם נדרשת לא כדי להכשיל את העסקה או להתנצח אודותיה, אלא כדי להישיר מבט ולהתמודד עם האתגרים והסיכונים שבעקבותיה. ההסכם יחזק את חמאס, יפיח רוח בלוחמיו, יאפשר לו לבסס את יכולותיו ואת מעמדו, לא רק בעזה, אלא גם ביו"ש - אזור מגוריהם של חלק מהמחבלים שישתחרר ב'עיסקה'".
באיזה אופן ההסכם יחזק את חמאס?
"חמאס אמנם ספג מכה מישראל אבל בשום אופן לא אנושה וגם לא בלתי הפיכה. נותרו לו עוד אלפי לוחמים, שגם אם אינם פועלים במסגרות צבאיות מאורגנות, הם שימרו את הפוטנציאל לכך. ממקומות המסתור שלהם, המשיכו לשגר רקטות ולבצע פעולות גרילה מקומיות. נותרו ברשותו עוד קילומטרים רבים של מנהרות שטרם טופלו, נשק רב וכנראה גם יכולת ייצור מסוימת של אמצעי לחימה. אנשיו שולטים בכל מקום שבו צה"ל אינו נוכח. מפקדת הארגון מתפקדת באין מפריע. האופן שבו התנהל עד לרגע האחרון במשא ומתן מעיד על התיאום היעיל בין מנהיגיו בחו"ל לאלה שבשטח. ההסכם יחזק אותו. ויאותת לאוכלוסיה שהוא היה ונשאר השליט. מוכה, פצוע, אבל נותן את הטון.
טרם הוברר הסיכום לגבי ציר פילדלפי ומעבר רפיח - צינור החמצן של חמאס. כל פתרון שיפקיד את האחריות בידי גורם שאיננו ישראל, משמע ו- שליטת חמאס. האספקה לרצועה תנותב לכוחותיו ולביסוס משילותו".
"שיחרור המחבלים מבתי הכלא בישראל במסגרת העסקה ינציח את שיטת פיגועי המיקוח מצד כל אויבינו. מחבל שיבקש "תעודת ביטוח" לעצמו יצטרך בסה"כ לשלב מרכיב של חטיפה בפיגוע שיבצע. המקרה הנוכחי, שבו ארגון הטרור סוחט גם עבור תינוקות וקשישים עלול להוות תקדים שיכניס רעיונות ויסכן גם אוכלוסיות כאלה.
הסיכון העיקרי כאמור הוא החזרת חמאס למוקד סדר היום כגורם הכוח המרכזי ברצועה. מלבד זאת: מתן אפשרות לארגון שורותיו ולהתחמשותו בעזה, התחזקותו ביו"ש, תגבור הטרור במחבלים המשוחררים ורוח גבית לשימוש בדפוס פיגועי החטיפה".
האם אפשר לסמוך על הערבויות שניתנו להתקדמות לשלב השני?
"אינני יודע מה הערבויות שניתנו ואם בכלל ניתנו. על כל פנים, הדאגה בעניין היכולת לממש את שלב ב' היא במקומה. אם ישראל מוותרת בשלב הראשון על המנופים המשמעותיים ביותר שבידיה, יהיה לה קשה להניע את השלב השני. אני מניח שכשנגיע לאותו שלב, חמאס ינצל את השיפור שחל במצבו, ינקוט פרובוקציות ולוחמה פסיכולוגית מהסוג שראינו, וידרוש תמורות הרבה יותר גבוהות מאלה שבהסכם, שגם כך אינן קלות לעיכול".
מדובר בהסכם מול ארגון טרור. אין סבירות גבוהה שהוא יופר או לא יקויים ככתבו?
"אכן, כל תחבולה שחמאס יוכל לנקוט תהיה כשרה בעיניו. מקווה שזוהי ההנחה שהמערכת פועלת לפיה".
הנשיא היוצא ביידן דיבר שוב ושוב על הפסקת אש מוחלטת. האם ישראל תוכל לחזור ללחימה?
"תיאורטית כן, בפועל – זה לא יהיה פשוט. לטראמפ תכניות גדולות שמלחמה בעזה, בכל עת, תהיה אבן נגף למימושן. הממשל יעדיף פעולות צבאיות מוגבלות על פני מלחמה. האתגר המבצעי להילחם באזורים שבהם קיים חשש לנוכחות חטופים, ימשיך להתקיים כל עוד יוותרו חטופים-חיים ברצועה. ולכך יש להוסיף את האנרגיות והכוחות שחמאס יצבור ויארגן בעקבות השלב הראשון".
כיצד ישראל תוכל לשלוט על כך שחמאס לא מתעצם בזמן הפסקת האש?
"צריך לומר את האמת: יכולת הפיקוח על כך מוגבלת".
האם ישראל יודעת להתמודד עם שחרור של כאלף מחבלים שחלק מהם רוצחים מורשעים שברור שיחזרו לדרך הטרור?
"זהו אתגר לא פשוט, במיוחד כשגם בלעדיהם השטח תוסס ועוד יותר לנוכח הנסיבות שבהן שוחררו. לצד מאמצי המודיעין והסיכול, צריך יהיה לחזק את כל מערכי ההגנה והאבטחה, כיתות כוננות, משמר לאומי וגם אזרחי ישראל שכיום מבינים שהמלחמה על קיומינו נמשכת גם כשמוכרזת הפסקת אש".
עד כמה משמעותית כניסתו של טראמפ לבית הלבן בעת הזאת? כיצד היא תשפיע על המצב בין ישראל וחמאס?
"רוחו של טראמפ כבר נוכחת ומשפיעה כפי שראינו בעניין החטופים, אבל לא רק בכך. מאמצי ישראל להשלים את ההסכם, לפני סיום האולטימטום של טראמפ, ייזקפו בעיני הממשל הנכנס לזכות ישראל. זוהי פתיחה טובה ליחסים שלאחר ה-20 ינואר. במיוחד לנוכח האתגרים שעל סדר היום.
יחד עם זאת, התהליך שהוביל לכך (איום של טראמפ שמייצר לחץ על ישראל והמתווכות ולא גובה מחיר מחמאס) עלול להחליש אצל אויבינו את רתיעתם מטראמפ ומהגיבוי שלו לישראל. בירושלים ובוושינגטון חייבים למצוא את הדרך המעשית ולהוכיח שלא כך הוא".
האם אפשר לומר שישראל ניצחה במלחמה במידה וישובו כל החטופים במסגרת העסקה?
"בלי להיכנס לדיון פילוסופי סביב המונח ניצחון אמר רק שישראל תוכל לומר שהיא ניצחה במלחמה כאשר כל מטרות המלחמה יושגו. זה איננו המצב כעת. עם זאת 15 החודשים שחלפו מתחילת המלחמה, סיפקו אין ספור עדויות לעוצמתה ולחוסנה של ישראל: עוצמת הרוח והכוח, לנחישות ולערבות ההדדית. נידרש להם גם בהמשך. לא אלמן ישראל".
עד כמה העסקה מאפילה על הישגי המלחמה?
"האויבים שלנו מכירים את רגישותנו לחיי חטופים. זו הסיבה לכך שהם פועלים בדפוס הזה. באיזו מידה עיסקה זו תשפיע על הישגי המלחמה ניתן יהיה לקבוע רק כשיוכרז על סיום המלחמה, לא כעת".
האם העולם הבין מה קרה כאן ב-7 באוקטובר? לפי התגובות הבינלאומיות נראה שסבלם של הפלסטינים עדיין מעסיק את מנהיגי העולם יותר מהסבל הכבד של הישראלים מתחילת המלחמה.
"תהליך ההתפכחות שקורה אצל חלק מהציבור הישראלי, לא קורה בעולם. במאי השנה, בנאום שהנשיא ביידן נשא בעניין האטישמיות ולזכר ששת המליונים שנספו בשואה הוא אמר: 'אנחנו עומדים כאן, לא אחרי 75 שנים, אלא אחרי שבעה וחצי חודשים – ואנשים כבר שוכחים שחמאס ביצע את הטרור הזה. אני לא שכחתי, וכך גם אתם. ואנחנו לעולם לא נשכח'. האבחנה של ביידן נכונה. מה שחשוב הוא שאנחנו לא נשכח".
איזה עוד סכנות יש בהסכם?
"למרות שעניין שיקום הרצועה לא צפוי בשלב הנוכחי כדאי להבין את משמעותו. מדובר בנושא סבוך, עתיר פרטים, שנראה כאילו קשור לתחום ההומניטארי או הסוציאלי אבל הוא המשפיע העיקרי על בניין הכוח הצבאי של חמאס. הניסיון מחייב לקבוע: שיקום אזרחי של הרצועה הוא שיקום צבאי חמאס! שום גורם לא יצליח למנוע את השימוש שחמאס יעשה בחומרים ובאמצעים שיוכנסו לשיקום תשתיות ומבנים או לפקח על כך. לא נידרש דמיון כדי להבין מה חמאס ייעשה עם דחפורים, מלט, ברזל וחומרים דו-שימושיים נוספים. לכן, כל עוד חמאס הוא גורם הכוח המרכזי ברצועה, אסור לאפשר שיקום".