המקובלים אומרים שלשעבוד מצרים היה תפקיד של זיכוך מאוד חשוב וגדול לעם ישראל, לתקן את חטאו של אדם הראשון.
אדם הראשון, שהוא השורש של כל האנושות בכלל ושל ישראל בפרט, גרם בחטאו לפיזור של ניצוצות קדושה בכל המציאות.
אור החיים מדבר על זה שמטרת הגלות של ישראל היא לאסוף את ניצוצות הקודש שנתפזרו בארבע כנפות הארץ, וחז"ל רומזים לזה ואומרים לנו, שלא גלו ישראל אלא כדי לקרב גרים, שעל ידי שישראל מפוזרים בעולם, האומות מכירים את עם ישראל ואנשים באים להתגייר. זאת אומרת, יש כאן משהו מאד עמוק, שצריך להעלות את הניצוצות שהתפזרו בכל המקומות.
גלות מצרים, לפי המקובלים, נובעת מהצורך לתקן את החטא של אדם הראשון. חטא זה התפשט והופיע בדור המבול שחטאו מאוד, כמו שכתוב "וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס" (בראשית ו, יא) ולכן נגזר עליהם מבול. לאחר מכן העולם עבר התמודדות קשה נוספת בדור הפלגה.
התורה רומזת שגם על עם ישראל שהיו במצרים נגזר דברים דומים, פרעה גזר: "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" (שמות א, כב), וזהו סוג של מבול להמית אותם במים. וכן, פרעה גוזר על ישראל לבנות בתים, שזהו תיקון לחטא של דור הפלגה שאמרו "הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וכו' וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם" וכו' (בראשית יא, ד).
בגזירות אלו שפרעה גוזר על עם ישראל - הם מתקנים את החטאים שהיו בדורות הראשונים. התפקיד של שעבוד מצרים הוא תהליך של תיקון.