סבב או הכרעה?

אם ישראל חלילה תיסוג מחבל עזה, הרי שמלחמת 'חרבות ברזל' הפכה להיות עוד סבב במלחמה מול חמאס כעופרת יצוקה, וצוק איתן, האם זה השינוי לחמישים שנה קדימה שהבטיחו מנהיגי המדינה? עד מתי נפנים שיש פתרון אחד להבטחת ביטחון עם ישראל לדורות, כיבוש חבל עזה והשלטת ריבונות ישראל במקום, עידוד הגירה והתיישבות כחזון הציוני מאז ומעולם, אז גם אויבינו יודו שישראל ניצחה והם הפסידו.

לפני שנה ורבע באותה שבת נוראה של שמחת תורה (7 באוקטובר למניינם), כששבתי מבית הכנסת במוצאי שבת לאחר ההבדלה, קיבלנו את השמועה הקשה שיש מאה יהודים נרצחים ממתקפת פתע של החמאס על ישראל (עד אז שמענו שמועות שקרה משהו והייתה חדירת מחבלים בעוטף עזה, אך לא הבנו באמת מה קורה), ואני זוכר שהמחשבה הראשונה שחלפה בראשי הייתה, האם הפעם סוף סוף הנהגת מדינת ישראל, תכבוש את חבל עזה, ותחזיר את שלטון ישראל המלא על הרצועה. ובכך תחזיר את המצב הביטחוני לימים שקדמו להסכמי אוסלו והגירוש מגוש קטיף. (שאז לא היה לאויבינו טילים ופצצות מרגמה, מקלעים ורובים) הרי זה הפתרון האמיתי, לא עוד סבבים של כניסה ויציאה מחבל עזה, שאין להם סוף.

והנה לאחר שנה ורבע, חזרנו בדיוק לאותה צומת ההכרעה ההיסטורית הזאת, האם אנו חוזרים לשיטת הסבבים או שהפעם מכריעים את האויב אחת ולתמיד. אם חמאס חוזר לשלוט בעזה, התברר שה- 15 חודשים האחרונים היו עוד סבב ארוך שנקרא 'חרבות ברזל'. מאז עליית החמאס לשלטון בעזה, היו מבצעים של לחימה מול חמאס כ'צוק איתן' ו'עופרת יצוקה' ועוד מבצעים, והיה גם מבצע ארוך מאד של חרבות ברזל, אך ללא הכרעה. האם לשם כך בשנה האחרונה חרפו חיילינו את נפשם בגבורה אדירה מול האויב? אם החמאס עדיין נשאר בשלטון בעזה, ואדמות חבל עזה נשארות בידי הלאום הערבי, די בשתי עובדות אלו, כדי שהאויב יוכל לסמן לעצמו ניצחון. כי מבחינת האויב האסטרטגיה שלו ניצחה. השארתו בשלטון בעזה, זה הניצחון מבחינתו. הוא הרי ידע שישראל תגיב קשה לטבח ביישובי עוטף עזה ותתקוף הרבה יותר משמעותי מכל הסבבים שהיו קודם (יתכן שאף ציפה להרבה יותר הרוגים והרס בתים והיה מוכן לשלם את המחיר), אך הוא גם ידע כי מול מאות חטופים יהודים בעזה, ישראל לא תוכל לנהל לחימה קשה, ויהיה לחץ להפסיק המלחמה, ובסופו של דבר תיאלץ ישראל לקבל את תכתיביו, ולסגת מחבל עזה.

האם זה הלקח שלמדנו מטבח שמחת תורה? שוב לחזור ולהתמגן בלי סוף, לחזור להכלה של ירי אין סופי על ערי ויישובי ישראל? שוב לתת לארגון טרור החמאס להתבסס ליד הגבול של ישראל.

מדוע שבחבל עזה שהיא חלק בלתי נפרד מארץ ישראל, ישב אויב שמתנגד לקיומה של מדינת ישראל? מדוע מטרת המלחמה, לא הייתה מלכתחילה להשיב את האדמות הגזולות בחבל עזה לבעליהם האמיתיים – עם ישראל. לרשת את הארץ שהובטחה לנו מבורא עולם, ולהשליט בה את שלטון ישראל המלא, ולעודד הגירתה של אוכלוסיית האויב מחוץ לחבל עזה.

נכון שבגזרות אחרות נעשו דברים גדולים ובחסדי ד' ישראל הנחיתה מכות קשות לאויביה, ועדיין, כניעה במקום שבו הכל התחיל, נותנת כח ומוטיבציה לכל אויבי ישראל שבארץ ובעולם להרים את הראש מחדש.

עד מתי נבין שיש פתרון אחד ויחיד להשבת הביטחון לישראל, והוא השבת האדמה הגזולה שבידי אויבינו לעם ישראל. חיילינו הגיבורים נלחמו בידיעה שהם באים לשנות מצב לדורי דורות, האם נסיגה מעזה וחזרת החמאס לשלטון בעזה, זה השינוי לחמישים שנה קדימה, כפי שהבטיחו ראשי המדינה בראשית המלחמה?

אילו היינו כובשים אפילו רק את צפון חבל עזה ומשליטים שם את ריבונות ישראל, משיבים אפילו באופן סמלי את היישובים שהיו בצפון חבל עזה, דוגית, ניסנית ואלי סיני, זה היה מראה של ניצחון היסטורי, וגם אויבינו היו מכירים בכך. זה היה מרתיע את כל אויבי ישראל בעולם, כשהיו שרואים שיש מחיר לאומי למלחמה עם ישראל. ועם ישראל מנצח ברמה הלאומית (אדמה ושלטון).

מנהיגי ישראל, התעשתו, עדיין לא מאוחר לחזור לדרך המלך, ולהילחם מלחמה שתכריע את האויב. להילחם מלחמה שבה כל מטר שכובשים מאדמת עזה, לא חוזר לאויב לעולם. שכל מקום שבו דורכים חיילי צה"ל, נשאר בידי צה"ל לצמיתות. אין יותר פשיטה ויציאה. יש כיבוש ושליטה עידוד הגירה והתיישבות, כפי החזון הציוני מאז ומעולם.

ולגבי סוגיית החטופים, מי קבע שהפתרון היחידי להבאת חטופים עובר דרך הצעת השמאל לכניעה לארגון הטרור, וסיכון העם בהמשך רציחות וחטיפות לעתיד? למה לא מנסים את הדרך השניה של הפסקת הסיוע ההומניטרי, וחידושו רק אם יושבו חטופים.

אנשי השמאל טוענים שלבן גביר וסמוטריץ' ואנשי הימין יש שאיפות משיחיות להתיישב מחדש בחבל עזה, וזה מביא לעיכוב בעסקת החטופים, אבל האמת היא בדיוק הפוך, הלוואי והיו שומעים להם. הרי כל ה-250 חטופים שנחטפו בשמחת תורה, הם בגלל הגירוש מגוש קטיף ועליית שלטון החמאס בעזה. אילו ההתיישבות היהודית בחבל עזה הייתה נשארת על כנה, לא היה מעולם טבח שמחת תורה (7 באוקטובר). אם אנחנו רוצים שלא יהיו יותר חטופים לעולם, זה הפתרון, לכבוש את חבל עזה ולהעבירו לריבונות מדינת ישראל, מלבד שזה הצדק והאמת, שארץ ישראל שייכת לעם ישראל על פי ההבטחה הנצחית מבורא עולם, זה גם במציאות מה שיבטיח את הביטחון של עם ישראל לדורות.

אילו היינו מתחילת המלחמה מפעילים מצור הומניטרי, ואף משאית לא הייתה נכנסת לחבל עזה. קרוב לוודאי שכל החטופים היו כבר שבים לבתיהם. וחבל מאד שלא נוסתה דרך זו.

אנא, ממשלת ישראל, קברניטי מדינת ישראל, שימו לב לאן אתם הולכים, תוודאו שאתם הולכים על מהלכים שיבטיחו את ביטחון עם ישראל לדורות, ולא חלילה הסכמים שיאפשרו עוד טרור ועוד משפחות שכולות ועוד חטיפות של יהודים.

למען ביטחון עם ישראל, וצדקתו, צאו למאבק מכריע, והכניעו את האויב!

ובשם ה' נעשה ונצליח ותרום קרן ישראל.