
לא משנה מי מהמטכ"ל היה יושב על כסא הראש ב-7 באוקטובר, את כולם זה היה תופס. האסון לא היה נמנע, כי המערכת בצה"ל רדומה, עקומה, ובחלקה רקובה – וכך היא מתפקדת כבר שנים. כמישהו שחי ונשם את הצבא במשך עשורים, אני יכול להעיד שהכתובת הייתה על הקיר.
שנים של הזנחת מערך המילואים, תעדוף שגוי של משאבים, והתמקדות כמעט אובססיבית במב"מ (מערכה בין מלחמות) השאירו את הצבא שלנו חשוף. הדרג המתמרן, עמוד השדרה של צה"ל, הפך לכמעט מיותר – ייבשו אותו כדי להזרים כל משאב פנוי לחיל האוויר וליחידות המיוחדות. המערכות הוצגו במצגות מרשימות שיצרו תחושה של שליטה, אבל בפועל, הן הסתירו מציאות של קיפאון מחשבתי.
האלוף רומן גופמן צעק את זה וכולם צחקו לו בפנים: "תנו להילחם אנחנו במוות קליני!" מפקדים באיו"ש בג'נין ושכם זעקו "תפעילו אותנו להתקפה!" התצפיתניות צעקו "תראו מה קורה מעבר לגדר!! הצילו!". מערב הנגב עלה בלהבות, שדות נשרפו כליל וגדי אייזנקוט אמר שלא מוסרי לירות על "מפריחי בלונים"...
זאת מערכת זחוחה שלא קלטה מה מצבה! לך תרפא חולה בסרטן הריאות שמאמין בכל מאודו שעישון לא מזיק לבריאות.
לא מדובר בכשל נקודתי של אירוע כזה או אחר, אלא בקריסה מערכתית. לו המלחמה הייתה פורצת בעוד שלוש שנים, היא הייתה תופסת את צה"ל במצב קשה אף יותר, עם עוד סגירות של יחידות מילואים, עוד שחיקה בתשתיות, ועוד פערים שהולכים ומעמיקים.
ועדיין, בתוך כל זה, יש נקודת אור: דור הלוחמים של היום הוא דור של אריות. אלו אנשים שלא רואים ממטר, שמוכנים להקריב הכול, ולא משנה איפה תציב אותם – הם יעמדו במשימה. הם לא צריכים מצגות, אלא רוח התקפית אמיתית שמתחילה מלמעלה. הציפייה שלהם היא להנהגה שמבינה שהלחימה היא לא רק תגובה כשמפתיעים אותנו, אלא יוזמה שמגיעה ממקום של עוצמה.
אני זוכר (טעימה מהספר "כי קרא הקול") תעסוקה מבצעית בשומרון, כשפניתי למפקד שלי בבקשה לצאת למבצע התקפי לחיסול מחבלים בקסבה בשכם. הוא הסתכל עליי כאילו השתגעתי: "אתה רוצה לצאת בלי גלגלים?" אמר. בסופו של דבר, שנתיים לאחר מכן נלחמנו 7 ק"מ בעומק הרצועה. הסיפור הזה הוא מראה למערכת שמבקשת לעיתים לשמור על עצמה יותר מלהגן עלינו.
צה"ל זקוק לתיקון עמוק. אי אפשר להמשיך כך. עלינו להכיר בכשלונות, אבל גם לתת את הקרדיט הראוי לאנשים שכן ניסו להוביל לשינוי.
מעוז שוורץ הוא מג"ד במילואים ומחבר הספר 'כי קרא הקול' על מסע בין חיים של צבא לעולמות החינוך והאתגרים האישיים בדרך. הספר מלא מסרים של שליחות, מנהיגות וחינוך.