בימים אלה, כאשר הציבור מוטרד מהאירועים האחרונים וחוזר לתמונה המוכרת של נסיגת צה"ל והופעת מחבלים, חשוב לזכור את העקרונות המנחים שבזכותם נמנעו מעם ישראל סכנות גדולות בהרבה, ושלמרות הכישלונות הזמניים והכואבים, עם ישראל ניצח, מנצח וימשיך לנצח.
ההיסטוריה מלמדת אותנו שדווקא ברגעי משבר וקושי, עם ישראל מגלה את כוחותיו האדירים ומצליח להתגבר על כל אתגר. בשפה העכשווית קוראים לזה חוכמת ההמונים, או 'הציבור'. 'הציבור' הוא שמנע את המשך ביצוע הסכמי אוסלו שקבעו שיש להקים מדינה פלשתינית שבירתה ירושלים המזרחית. לציבור גם חלק בהתפטרות קצינים בכירים כעת, בבלימת צעדי כניעה שהיו בשק הדרישות של המתווכים בשירות האויבים בימים אלו, והן עדיין תלויות באוויר בחדרי המשא ומתן ובחדריהם של אולפני ועיתוני השמאל.
חוכמת ההמונים צריכה להיות גם בצבא. צריך להבין שהאחריות הביטחונית מוטלת גם על כתפינו. למעשה היא כבר על כתפינו מאז מלחמת יום הכיפורים. גם אז המדינה ניצלה בעזרת דרגי הפיקוד הנמוכים והחיילים שרצו להציל את רמת הגולן ולחמו ליד תעלת סואץ בסיני כדי להגן על המוצבים ולחלץ אותם. גם הפעם במלחמה הנוכחית, באותה שבת של שמחת תורה ואילך, מול היוהרה שבעורקי חלק מהמפקדים הבכירים, יש את החיילים, את העם.
היו מפקדים כאלה בעבר שהבינו את תפקידם, ובצניעותם ידעו להשתמש בציבור, או נכון יותר לשמש את ציבור הלוחמים והמפקדים הזוטרים. אחד מהם היה הרמטכ"ל רפול, שעליו צריך עוד לספר כמופת, בין היתר על שאיפשר נגישות של החיילים אליו בהנחת פתקים מתחת לאבן בכניסה לביתו במושב.
את כוחו של המאבק המתמשך אפשר לראות גם בפעילות נפגעי הטרור. לפני כל שחרור מחבלים אנו מגישים עתירות לבג"ץ בניסיון למנוע את השחרור. למרות שנכשלים שוב ושוב, להתמדה יש השפעה משמעותית. ההצלחה האמיתית היא במניעה או דחייה של שחרור מחבלים מסוכנים עוד יותר, גם אם לתקופות קצרות יותר.
הפעילות המשפטית של נפגעי הטרור ומשפחות שכולות יצרה תקדימים חשובים ומנגנוני בקרה שלא היו קיימים בעבר. למשל בזכות העתירות נוצרה חובת שימוע למשפחות נפגעי טרור לפני שחרור מחבלים, והוקמה ועדה מיוחדת לבחינת מסוכנות המחבלים המשוחררים. כפי שאמר אלוף עמוס ירון בפגישה בוועדת שמגר, הפעילות שלנו מציבה גבולות מול תופעות מסוכנות הרבה יותר. האלוף הביע את הערכתו לפעילות נפגעי הטרור בתרומה אישית רבה למאבק.
נעבור להתיישבות. ההמונים שנאבקו ונאבקים הם שהקימו את גוש עציון, חברון ובנותיה, קדומים ואלון מורה, עפרה ובית א־ל ואת רבים מהיישובים שבהם גרים היום מאות אלפי יהודים שאינם יודעים אפילו מאיפה הכול צמח. הכול התחיל מאותו ליל סדר במלון ערבי בחברון, אחרי מלחמת ששת הימים, עם קבוצת סטודנטים ותלמידי ישיבות בהובלת הרב לוינגר, דמות בהחלט לא ייצוגית ולא תקשורתית, אך רב גדול בתורה וגדול בעשייה, יחד עם חבריו הרבנים יוצאי ישיבת מרכז הרב.
תנועת ההתיישבות הוכיחה את כוחה בצורה הברורה ביותר דווקא בתקופת הסכמי אוסלו. אף שההסכמים איימו על עצם קיומה של ההתיישבות ביהודה ושומרון, המפעל ההתיישבותי לא רק ששרד - אלא אף התחזק והתרחב. העובדות שנקבעו בשטח על ידי המתיישבים, אילצו את מתכנני נסיגות אוסלו לשנות את תוכניותיהם המקוריות. גושי ההתיישבות הגדולים, שהתחזקו והתבססו לאורך השנים, הפכו לעובדה מדינית שגם מתנגדי ההתיישבות נאלצו להכיר בה.
ההתיישבות הוכיחה את עצמה כעובדה מוגמרת בשטח שמשנה את המציאות המדינית. הקמת יישובים חדשים, הרחבת יישובים קיימים והתפתחות התשתיות ביהודה ושומרון יצרו מציאות חדשה שאי אפשר להתעלם ממנה. הצלחה זו מדגימה כיצד פעילות עקבית ונחושה בשטח יכולה לעצב מחדש את גבולות האפשר במשא ומתן המדיני. גם הסכמים בין־לאומיים נאלצו להתאים עצמם למציאות שנוצרה בשטח על ידי המתיישבים.
בטווח הארוך - הצלחנו בגדול. העם היום הרבה יותר לאומי ומחובר לארץ ישראל, וזו תוצאה ישירה של פעילות מתמשכת של הציבור הציוני־לאומי. אנו רואים יותר ויותר מינויים נכונים ולאומיים בשירות הציבורי, והמגמה הזאת תימשך. סקרי דעת קהל מראים שינוי משמעותי בעמדות הציבור לאורך השנים. יותר ויותר ישראלים מבינים את חשיבות השמירה על שלמות הארץ ועל ביטחון המדינה. התמיכה בפתרונות של ויתור וכניעה הולכת ופוחתת, ואת מקומה תופסת גישה מפוכחת ומציאותית יותר.
חשוב לא להישבר עכשיו. עלינו להמשיך בהתמדה בהתיישבות, בהפגנות ובפעילות ציבורית. אומנם קל יותר לפעול משמאל, אך לנו יש אמונה נצחית - והיא תנצח. האמונה שלנו מגובה בעשייה יומיומית, בהתנדבות, בחינוך הדור הצעיר ובהסברה בלתי פוסקת של עמדותינו. הניצחון אינו מגיע ביום אחד. הוא תוצאה של מאבק מתמשך, של אמונה עמוקה ושל פעילות ציבורית עקבית. גם כשנראה שאנו נכשלים בטווח הקצר, חשוב לזכור שההשפעה האמיתית נמדדת בטווח הארוך. כל הפגנה וכל עתירה משפטית הן חלקים ממהלך היסטורי המעצב את דמותה של מדינת ישראל.
אל לנו להתייאש מכישלונות זמניים. עצם המאבק הוא כבר הניצחון. המתכון הוא אמונה בצדקת הדרך עם התמדה ונחישות והבנה שהכול על כתפינו. אלו המפתחות לניצחון בטווח הארוך. ניצחון שאנו רואים את ניצניו כבר היום, למרות ועם כל הקשיים והאתגרים שבדרך.
הכותבים הם חברי ומייסדי ארגון נפגעי הטרור אלמגור