יו"ר ועדת הביטוח הלאומי בלשכת עורכי הדין, עו"ד ענת קאופמן, מתייחסת בראיון לערוץ 7 לדיווח לפיו כשבעים אזרחים הודו שהתחזו לקרבנות השבעה באוקטובר על מנת לקבל קצבאות מהביטוח הלאומי. לטעמה אמנם מדובר בתופעה נוראה, אך הפרסום מיותר ומזיק לנזקקים האמיתיים.
"זה איום ונורא. אנשים שמנצלים באופן ציני אירוע כזה זה מזעזע וכולם חשים את זה, אבל יחד עם זאת דעתי היא שמדובר באירוע שיש בו אלפי נפגעים באופן קשה, וחלקם גם לא מוכרים והם צריכים להיות מוכרים. הפרסום הזה, פעם אחר פעם של אותו אירוע של שבעים המתחזים, מקבל בולטות מאוד לא פרופורציונאלית ואפילו פוגענית".
את דבריה היא מסבירה: "אני 35 שנים עורכת דין ונתקלת באלפי נפגעים, רובם המכריע אנשים פגועים, ישרי דרך ותמי לב שמגיעים לביטוח הלאומי ביושר. שנים ארוכות אנחנו נלחמים בתדמית שמי שמגיע לביטוח הלאומי הוא בחזקת שקרן, רמאי שרוצה לקחת זכויות שלא מגיעות לו. אנחנו נלחמים בנרטיב הזה כבר הרבה זמן והפרסומים עם הכותרות הגדולות הללו מחזירים אותנו שנים אחורנית".
לדבריה מדובר בנרטיב שעדיין קיים במערכת, ומהיכרותה עם מאות ואלפי עורכי דין ומתלוננים, התלונה המרכזית שלהם היא שמתייחסים אליהם כאל שקרנים. "זה נרטיב קיים ועכשיו מחזקים את זה. אני לא אומרת שבעקבות הדיווח זה מה שיקרה, אבל זה מצטרף לכתבה שפורסמה בעבר והכול יחד יכול להציג שוב את הנרטיב הזה ולהגדיל אותו. כותרת כזו מתחילה מהלך כזה, ולכן לי כואב אישית הפרסום הזה".
מאחר וכך, סבורה קאופמן "הביטוח הלאומי לא צריך היה לפרסם את זה ולעשות כותרת. יש רמאים בכל תחום. לעומת זאת יש נפגעי שבעה באוקטובר רבים שלא מוכרים, ויש כאלה שמוכרים אבל מורידים להם מהקצבה שלא כדין, ויש מי שלא מקבלים את אחוזי הנכות שמגיעים להם והם צריכים להילחם על זה. יש קבוצות שהיו צריכות להיות מוכרות והן לא מוכרות, כמו בני משפחות החטופים, או בני משפחות של נרצחים, הורים שקיבלו טלפון מהילדים שלהם ברגעים האחרונים שלהם הם פוסט טראומטיים ומגיע להם להיות מוכרים כנפגעי פעולות איבה, אבל הם לא מוכרים. יש לפחות שני תקדימים שהוכרו בעבר לבני משפחה ועכשיו היה צריך להחיל את זה על אוכלוסיות שיכולות להוכיח את הפגיעה הטראומטית שלהן. את אלה צריך להדגיש ולא את שבעים המתחזים מתוך אלפים".
עוד מוסיפה קאופמן ומעריכה כי "הפרצה להתחזות הייתה מתוך רצון טוב של הביטוח הלאומי להכיר באופן גורף בנפגעים מבלי צורך להוכיח יותר מדי וגם כדי להרחיק את עורכי הדין. אולי צריך היה לתת לאנשים להיות מיוצגים על ידי עורכי דין שהיו מונעים חמישים אחוז מהתופעה הזו, כי עורכי דין חוקרים את המתלונן, וכשאין בסיס מונעים תביעות".
"אני לא באה לפגוע בביטוח הלאומי שהיו מהראשונים שהתעשתו וטיפלו בנפגעים, אבל גם נעשו טעויות. היום הפרסומים האלה פוגעניים ויוצרים נרטיב שלילי. לא צריך להיות במקום הזה", אומרת עו"ד ענת קאופמן.