מועצת יש"ע קוראת לרה"מ לדחות את תכניתה של מפלגת "שינוי" לעקור את נצרים. "שרון חייב לזכור שתל חי, נגבה ונצרים הן שרשרת אחת, שאסור לנתק אותם. שרון עצמו אמר שדין נצרים, כדין נגבה ותל אביב. מי שייכנע בנצרים, סופו שייכנע גם בירושלים", אומרים במועצת יש"ע.
סקטור נוסף היוצא למאבק על שמירת אדמותיו מפני כוונה למוסרן לערבים הם מתיישבי מועצה אזורית שער הנגב.
מחר (יום ו') יתקיים מפגש הסטורי טעון ביניהם לבין ח"כ עמרם מצנע בקיבוץ גבים, על רקע טקס חתימה על "הבנות ז'נבה", הצפוי בשבוע הבא.
כתבנו בנגב משה פריאל מוסר כי חברי קיבוצים מהאזור כקיבוץ שער הנגב, רובם בני הדור השני לאנשי התיישבות מפא"י ההסטורית, מביעים כעס, התמרמרות ואכזבה, לאחר שהתברר כי עפ"י מסמך ה"הבנות" אמורים חלקים משטחי אדמות קיבוצי האזור להמסר לערבים.
כתבנו מציין כי המפגש בינם לבין ח"כ עמרם מצנע, משושביני "הבנות ז'נבה", צפוי להיות טעון וסוער.
ראש מועצת שער הנגב אלון שוסטר מסר לכתבנו כי "אנו נאמר לעמרם מצנע מיוזמי ההסכם, בצורה חד משמעית שמרבית התושבים בשער הנגב תמכו עד כה בהסדרי השלום, וכן בהצעות וביוזמות שהיו בעבר".
"אולם" הוסיף שוסטר, "לא יתכן שיוזמי "הבנות ז'נבה" יחליטו לרדת 'לנקודה הנמוכה ביותר' ויובילו למצב המסוכן ביותר, הגובל בחוסר אחריות משווע. ברור לכל, וזאת לאור התמוטטותם של הסכמי אוסלו, ש'הסכם השלום' הבא יהיה 'חמוש' ביותר. ארגונים ו'גורמים' ערביים ינסו ל'התנקש' ולחבל בהסכם בכל דרך אפשרית", אמר שוסטר.
"לא ייתכן שהישובים שלנו יהיו במרחק של 500 מ' מול בניינים רבי קומות מהם יכולים הערבים לצלוף עלינו. עד היום, אנו התושבים, לא יודעים בכלל איזה ישובים כלולים בהסכם".
לדבריו "יש לתבוע מהאמריקאים והאירופים ללחוץ על המצרים להרחיק את השטח מערבה לתוך סיני, במקום לייבש את הים בעזה- מייבשים את ישובנו".
בתגובה לשאלת כתבנו האם תחושות המצוקה ואי הודאות, מנת חלקם של תושבי מועצת שער הנגב, אינם מעוררים הזדהות ואמפתיה עם מתיישבי יש"ע המצויים במצוקה זו כבר זמן רב?
ראש המועצה השיב כי "ברמה האנושית בהחלט שכן", "עם זאת, ציין, כי "במשך 35 שנה אני הולך עם עמדתי הבסיסית שהסכם שלום מתבסס על הקו הירוק".
רה"מ חיזק היום את ההערכות כי יש בכוונתו לעקור ישובים במסגרת הסדר מדיני בחוזרו שוב על כך שהוא נכון ל"ויתורים כואבים" ועל כך ש"לא נהיה בכל המקומות בהם אנחנו נמצאים עכשיו". דבריו נאמרו במהלך המפגש השנתי של ועדת העורכים שהתקיים בצהרים.
כשנשאל על עתיד הישוב נצרים אמר רה"מ "איני מוכן לתת שום התחייבות לאף אחד לגבי יישוב כזה או אחר. גמרתי אומר לעשות כל מאמץ להגיע לשקט ולשלום. הצעדים שאני חושב עליהם נועדו להקל ולשפר את החיים בישראל. מטרתי לתת אפשרות לאזרחי ישראל לחיות טוב יותר".
שרון הוסיף כי הוא אינו מרוצה מכך ש"לא הצלחנו להקל יותר על חיי הפלשתינים כפי שהתכוונו". הוא ציין כי הוא "רודף אחרי ראש הממשלה הפלשתיני" כדי לחדש את התהליך המדיני ודיבר בגלוי על חילוקי הדעות עם האמריקנים, המתנגדים לגדר ולמדיניות ישראל ביש"ע.
כשנשאל רה"מ: "מיהו אריק שרון האמיתי - זה שאמר בעבר ש'דין נצרים כדין תל-אביב' ואשר התחייב כי בימי כהונתו 'לא ידון בפינויה של אף התנחלות אחת', או שרון שמדבר היום על אפשרות לעקירת יישובים. שרון השיב כי,"איני מסתיר את מחשבותי על מה שצריך לעשות. אני אומר את הדברים בצורה גלויה. נבחרתי כדי להביא שקט ושלום".
שרון הדגיש "יש תנאי אחד לכל הסדר והוא - שמירת בטחונם של אזרחי ישראל ומדינת ישראל. יש הרבה רעיונות מכיוונים שונים, אני שומע את כולם ומגבש את עמדתי. לפני שתתקבל החלטה, אביא את התוכנית לדיון בפורומים פוליטיים ולאישור הממשלה".
סקטור נוסף היוצא למאבק על שמירת אדמותיו מפני כוונה למוסרן לערבים הם מתיישבי מועצה אזורית שער הנגב.
מחר (יום ו') יתקיים מפגש הסטורי טעון ביניהם לבין ח"כ עמרם מצנע בקיבוץ גבים, על רקע טקס חתימה על "הבנות ז'נבה", הצפוי בשבוע הבא.
כתבנו בנגב משה פריאל מוסר כי חברי קיבוצים מהאזור כקיבוץ שער הנגב, רובם בני הדור השני לאנשי התיישבות מפא"י ההסטורית, מביעים כעס, התמרמרות ואכזבה, לאחר שהתברר כי עפ"י מסמך ה"הבנות" אמורים חלקים משטחי אדמות קיבוצי האזור להמסר לערבים.
כתבנו מציין כי המפגש בינם לבין ח"כ עמרם מצנע, משושביני "הבנות ז'נבה", צפוי להיות טעון וסוער.
ראש מועצת שער הנגב אלון שוסטר מסר לכתבנו כי "אנו נאמר לעמרם מצנע מיוזמי ההסכם, בצורה חד משמעית שמרבית התושבים בשער הנגב תמכו עד כה בהסדרי השלום, וכן בהצעות וביוזמות שהיו בעבר".
"אולם" הוסיף שוסטר, "לא יתכן שיוזמי "הבנות ז'נבה" יחליטו לרדת 'לנקודה הנמוכה ביותר' ויובילו למצב המסוכן ביותר, הגובל בחוסר אחריות משווע. ברור לכל, וזאת לאור התמוטטותם של הסכמי אוסלו, ש'הסכם השלום' הבא יהיה 'חמוש' ביותר. ארגונים ו'גורמים' ערביים ינסו ל'התנקש' ולחבל בהסכם בכל דרך אפשרית", אמר שוסטר.
"לא ייתכן שהישובים שלנו יהיו במרחק של 500 מ' מול בניינים רבי קומות מהם יכולים הערבים לצלוף עלינו. עד היום, אנו התושבים, לא יודעים בכלל איזה ישובים כלולים בהסכם".
לדבריו "יש לתבוע מהאמריקאים והאירופים ללחוץ על המצרים להרחיק את השטח מערבה לתוך סיני, במקום לייבש את הים בעזה- מייבשים את ישובנו".
בתגובה לשאלת כתבנו האם תחושות המצוקה ואי הודאות, מנת חלקם של תושבי מועצת שער הנגב, אינם מעוררים הזדהות ואמפתיה עם מתיישבי יש"ע המצויים במצוקה זו כבר זמן רב?
ראש המועצה השיב כי "ברמה האנושית בהחלט שכן", "עם זאת, ציין, כי "במשך 35 שנה אני הולך עם עמדתי הבסיסית שהסכם שלום מתבסס על הקו הירוק".
רה"מ חיזק היום את ההערכות כי יש בכוונתו לעקור ישובים במסגרת הסדר מדיני בחוזרו שוב על כך שהוא נכון ל"ויתורים כואבים" ועל כך ש"לא נהיה בכל המקומות בהם אנחנו נמצאים עכשיו". דבריו נאמרו במהלך המפגש השנתי של ועדת העורכים שהתקיים בצהרים.
כשנשאל על עתיד הישוב נצרים אמר רה"מ "איני מוכן לתת שום התחייבות לאף אחד לגבי יישוב כזה או אחר. גמרתי אומר לעשות כל מאמץ להגיע לשקט ולשלום. הצעדים שאני חושב עליהם נועדו להקל ולשפר את החיים בישראל. מטרתי לתת אפשרות לאזרחי ישראל לחיות טוב יותר".
שרון הוסיף כי הוא אינו מרוצה מכך ש"לא הצלחנו להקל יותר על חיי הפלשתינים כפי שהתכוונו". הוא ציין כי הוא "רודף אחרי ראש הממשלה הפלשתיני" כדי לחדש את התהליך המדיני ודיבר בגלוי על חילוקי הדעות עם האמריקנים, המתנגדים לגדר ולמדיניות ישראל ביש"ע.
כשנשאל רה"מ: "מיהו אריק שרון האמיתי - זה שאמר בעבר ש'דין נצרים כדין תל-אביב' ואשר התחייב כי בימי כהונתו 'לא ידון בפינויה של אף התנחלות אחת', או שרון שמדבר היום על אפשרות לעקירת יישובים. שרון השיב כי,"איני מסתיר את מחשבותי על מה שצריך לעשות. אני אומר את הדברים בצורה גלויה. נבחרתי כדי להביא שקט ושלום".
שרון הדגיש "יש תנאי אחד לכל הסדר והוא - שמירת בטחונם של אזרחי ישראל ומדינת ישראל. יש הרבה רעיונות מכיוונים שונים, אני שומע את כולם ומגבש את עמדתי. לפני שתתקבל החלטה, אביא את התוכנית לדיון בפורומים פוליטיים ולאישור הממשלה".