הקב"ה מבטיח לעם ישראל שהיציאה ממצרים היא יציאה על מנת להגיע לארץ ישראל. לא רק 'והוצאתי' 'והצלתי', 'וגאלתי', 'ולקחתי' אלא גם 'והבאתי'.
יש ראשונים שאומרים שהכוס החמישית בהגדה של פסח היא כנגד 'והבאתי'. הכוס החמישית היא לא חובה אבל היא מצווה, כפי שהרמב"ם מביא להלכה.
ישנם שלושה הסברים על הכוס החמישית:
המהר"ל אומר שעניינה של הפרנסה גדול יותר אפילו מהגאולה שביציאת מצרים, כי עניינה של הפרנסה הוא שהקב"ה מפרנס את העולם. פרנסה זו לא הייתה פעם אחת בהיסטוריה, אלא היא תהליך יום יומי, שהקב"ה מקיים את העולם כל הזמן. הפרנסה, שהיא קיום העולם הזה בכל יום, היא מהביטויים הגדולים ביותר של חסד ה' בעולם.
על כך באה הכוס החמישית, ששותים לפני הלל הגדול, שבסופו אנחנו אומרים "נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (תהילים קלו, כה). זאת אומרת, הלחם, הפרנסה, החסד התמידי שהקב"ה עושה לעולם - הוא הדבר הגדול.
הנצי"ב אומר שהכוס החמישית היא כנגד התורה. הכוח הרוחני של ישראל הוא הדבר העיקרי של ישראל.
ויש ראשונים שאומרים שהכוס החמישית היא כנגד 'והבאתי'. וכן נראה לומר בדורנו, שהכוס החמישית היא כנגד 'והבאתי' - הבאתי את עם ישראל לארץ ישראל. ההגעה לארץ הוא לא חובה אבל היא מצווה. עיקר עניינה של הגאולה הוא שעם ישראל יגיע בחזרה לארץ ישראל.
אחרי יציאת מצרים הגענו לארץ ישראל פעם אחת, ובדורנו אנחנו מגיעים לארץ בפעם האחרונה, הקבועה והמוחלטת, לגאולת ישראל.
לשיחה המלאה באתר ישיבה, לחצו כאן