שלום וסרטייל באירוע
שלום וסרטייל באירועצילום: באדיבות המצלם

בערב צום עשרה בטבת הובא למנוחות בהר הרצל, הקדוש מתתיהו יעקב פרל הי"ד שכתב בהודעה אישית (סטטוס) "יש מישהו 'למעלה' עם תוכניות מסודרות"...

א. בפרשיות האחרונות של ספר בראשית, אכן, היה זה יוסף הצדיק שאמר לאחיו: 'לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹקים'. לכו אִמרו לאבינו גרסה שכולה אמת, 'כֹּה אָמַר בִּנְךָ יוֹסֵף: שָׂמַנִי אֱלֹקים לְאָדוֹן לְכָל מִצְרָיִם רְדָה אֵלַי, אַל תַּעֲמֹד'.היינו : אְמרו לו ואמרו לעצמכם, לפניכם מהלך אלוקי, שהחל באמירת ד' לאברהם 'יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה' אמירה המתאמתת על ידי ד' באומרו ליעקב אבינו: 'אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם, אָנֹכִ֗י אֵרֵ֤ד עִמְּךָ֙ מִצְרַ֔יְמָה וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה' והנה ,חלפו להן 'רק' 210 שנים של עבדות במצרים, כור ההיתוך של צאצאי יעקב שהפכו לאומה הישראלית, והגיע הרגע עליו נאמר: 'וְאָנֹכִ֖י אַֽעַלְךָ֣ גַם־עָלֹ֑ה'. אך מיידית מתחילה מאת ד', 'סדרת חינוך' כלפי מצרים וכלפי ישראל: 'כֹּה אָמַר ד', בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ד'' 'לְמַעַן תֵּדַע כִּי אֲנִי ה' בְּקֶרֶב הָאָרֶץ'. ולבסוף 'בַּעֲבוּר תֵּדַע כִּי אֵין כָּמֹנִי בְּכָל הָאָרֶץ'.

ב. יותר מאוחר בכ- 730 שנה, בי"ב בטבת בשנה העשירית לגלות יהויכין. הנביא יחזקאל נמצא בבבל, והמצור על ירושלים החל כבר, ונמשך קרוב לשנה. הנביא מודיע למצרים ולישראל כי הם עומדים לקבל 'סידרת חינוך' מדהימה. עליה אנו קוראים בהפטרת השבוע, מכות ד' ניתכות על מצרים (ביניהן גם מכות על אותו יאור) גם כאן בסוף ההפטרה מופיע המסר שלוש פעמים: 'בַּיּוֹם הַהוּא אַצְמִיחַ קֶרֶן לְבֵית יִשְׂרָאֵל וּלְךָ אֶתֵּן פִּתְחוֹן-פֶּה בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ד'': בפתחה של ההפטרה , 'וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ד' אֱלֹקיהֶם'. ובתווך 'וְלֹא יִהְיֶה עוֹד לְבֵית יִשְׂרָאֵל לְמִבְטָח מַזְכִּיר עָוֹן בִּפְנוֹתָם אַחֲרֵיהֶם וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ד' אלוקים':

יחזקאל מתנבא מתל-אביב שבגלות, זו שעל נהר כבר שבבבל. ממקומו בתל-אביב שבגלות בבל הוא מעביר נבואה ובה מספר מסרים: ראשון שבהם הוא, כי אל לישראל להסתמך על בריתות כאלה ! מצרים , שמלך-יהודה כרת עמה ברית, לא תסייע כלל ברגע המבחן, היא תתגלה כקנה רצוץ מול נבוכדנאצר השני מלך-בבל שכבש את ממלכת יהודה. פרעה, המשול לתנין הגדול, שהיה משענת לכל מצרים, יועמד חסר יכולת כלשהי מול בורא עולם. ומי שיהיה משענת קנה רצוץ לעם-ישראל, ולא יסייע לישראל מול נבוכדנצר מלך בבל, יהיה גם משענת קנה רצוץ לעמו שלו.

על היות מצרים קנה רצוץ שאי אפשר לסמוך עליו, מתנבא גם הנביא ירמיהו 'כֹּה-אָמַר ד' אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל, כֹּה תֹאמְרוּ אֶל-מֶלֶךְ יְהוּדָה הַשֹּׁלֵחַ אֶתְכֶם אֵלַי לְדָרְשֵׁנִי, הִנֵּה חֵיל פַּרְעֹה הַיֹּצֵא לָכֶם לְעֶזְרָה שָׁב לְאַרְצוֹ מִצְרָיִם'. מלך יהודה מחכה לשווא לסיוע ממצרים ולו בתחמושת... על ישראל לבטוח בד' ולא להסתמך על גורם זר, גם אם יכנוהו כידיד יש שראו בברית שכזו, עוולה כפולה, כפירה ביסוד היסודות שאין לנו על מי להישען, אלא על אבינו שבשמים, ובנוסף לכך , הסתמכות שגורמת לכך שישראל אינו מייצר אמצעים כחימוש, מתוך הסתמכות על בעלת הברית. הסתמכות זו יוצרת תלות המחייבת לעמוד בדרישות בעל הברית, האוהב, כמו אספקת מזון לאויב אכזר, שבהעדרה סביר היה לסיים מלחמה בניצחון בזמן קצר, וד"ל.

ג. "אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְהָאֱלֹקים נִסָּה אֶת אַבְרָהָם'. וכותב הרשב"ם: כי כל מקום שנאמר אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה' מחובר לפרשה שלמעלה... וכאן 'חרה אפו של הקב"ה על זאת, שהרי ארץ פלשתים בכלל גבול ישראל, והקב"ה ציווה עליהם: 'ולֹא תְחַיֶּה כָּל נְשָׁמָה'

יתר על כן דרשו חז"ל נאמר 'וַיִּקַּח אַבְרָהָם צֹאן וּבָקָר וַיִּתֵּן לַאֲבִימֶלֶךְ וַיִּכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם בְּרִית, וַיַּצֵּב אַבְרָהָם אֶת שֶׁבַע כִּבְשֹׂת הַצֹּאן לְבַדְּהֶן'... ' וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ אֶל אַבְרָהָם: מָה הֵנָּה שֶׁבַע כְּבָשֹׂת הָאֵלֶּה אֲשֶׁר הִצַּבְתָּ לְבַדָּנָה?' אמר לו הקב"ה: אתה נתת שבע כבשות בלי רצוני חייך שאני משהה בשמחת בניך, [מתן תורה], שבעה דורות.

ד. נשוב לדברי הנביא יחזקאל, כי תשובה ניצחת כלפי אויב. הוא ניוד אוכלוסיית האויב כולה, מעורבים ושאינם מעורבים, לתקופה ארוכה. וכך מנבא הנביא: י 'לָכֵן הִנְנִי אֵלֶיךָ וְאֶל-יְאֹרֶיךָ וְנָתַתִּי אֶת-אֶרֶץ מִצְרַיִם לְחָרְבוֹת חֹרֶב שְׁמָמָה מִמִּגְדֹּל סְוֵנֵה [אסוואן דהיום] וְעַד-גְּבוּל כּוּשׁ [סודן]: לֹא תַעֲבָר-בָּהּ רֶגֶל אָדָם וְרֶגֶל בְּהֵמָה לֹא תַעֲבָר-בָּהּ וְלֹא תֵשֵׁב אַרְבָּעִים שָׁנָה'":

לעם ישראל אין פריבילגיה בעונש ההגליה, אך גם עונש הגלות של מצרים הוגבל בזמן, לארבעים שנה. 'חָרְבוֹת חֹרֶב שְׁמָמָה', זהו תיאור מצבן של ערי מצרים. 'שיטוח ערי האויב' לכדי שממה.. יחזקאל ביטא את דבר ואת רצון ד'. אליבא דאמת, הכל חשבו שהוא מגזים, אבל משהתאמתה הנבואה, ניתן פתחון פה 'אֶתֵּן פִּתְחוֹן-פֶּה בְּתוֹכָם' לנביא שעד עתה הושתק, והכל ידעו כי ד' הוא האלוקים- 'וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ד'.

[מזכיר קצת שבתחילת המאה ה-18, ממשלת בריטניה החלה להגלות נידונים מעבר לים לשלוש-עשרה מושבות עונשין, וכך נהגה גם בתקופת המנדט. כך נהגה גם צרפת הנאורה במושבות בגיאנה הצרפתית, מדגסקר והודו-סין. ורוסיה נוהגת להגלות עד ימינו אנו. בשנת 2012 דיווח שירות בתי הסוהר הפדרלי הרוסי ש 585,000 אסירים מרצים עונשים במושבות תיקון, כלשונם].

ד. יחזקאל מתנבא שמצרים תיחרב ותושביה יתפזרו. זהו כמובן גם שיעור כלפי פרעה מלך מצרים המדמה עצמו כמסורת הפרעונים לאלוה. גם פרעה זה לא מכיר את ד' אינו יודע מיהו, כבפרשתנו, וכמובן לא מוכן לשמוע בקולו. ולא עוד אלא טוען שהוא עשה את היאור, לכן 'וְהָיְתָה אֶרֶץ-מִצְרַיִם לִשְׁמָמָה וְחָרְבָּה וְיָדְעוּ כִּי-אֲנִי ד', יַעַן אָמַר יְאֹר לִי וַאֲנִי עָשִׂיתִי'. 'וְנִצַּבְתָּ לִקְרָאתוֹ עַל שְׂפַת הַיְאֹר' (ורש"י מספר כזכור : הנה פרעה יוצא המיימה, לנקביו. שהיה עושה עצמו אלוה ואומר שאינו צריך לנקביו. ומשכים ויוצא לנילוס ועושה שם צרכיו.)

ה. ועניין נוסף קראנו בהפטרה, דוגמה לפעולת בורא-עולם, מסובב הסיבות, כיצד להביא גורם לביצוע כיבושה בפועל של מצרים.

כמובטח, נבוכדראצר, מלך בבל, יכבוש את צור אולם כנראה לא ירוויח מכך הרבה שלל. 'וְשָׂכָר לֹא-הָיָה לוֹ וּלְחֵילוֹ מִצֹּר עַל-הָעֲבֹדָה אֲשֶׁר-עָבַד עָלֶיהָ'. או אז, כנגד עבודתו בצור, נָתַתִּי לוֹ אֶת-אֶרֶץ מִצְרָיִם אֲשֶׁר עָשׂוּ לִי נְאֻם אֲדֹנָי ד''. יש לפתע לנבוכדראצר וחילו מוטיבציה להילחם במצרים, להשיג שם שלל ולרצות את עצמו ואת חילותיו המאוכזבים, וככתוב בירמיה "כה אָמַר ד' צְבָאוֹת אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי פוֹקֵד אֶל-אָמֹון מִנֹּא וְעַל-פַּרְעֹה וְעַל-מִצְרַיִם וְעַל-אֱלֹהֶיהָ וְעַל-מְלָכֶיהָ וְעַל-פַּרְעֹה וְעַל הַבֹּטְחִים בֹּו: כו וּנְתַתִּים בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל וּבְיַד-עֲבָדָיו וְאַחֲרֵי-כֵן תִּשְׁכֹּן כִּימֵי-קֶדֶם נְאֻם ד'.

לסיכום : בתוכחתו, בנבואתו, לימדנו הנביא יחזקאל מהו העונש על כפירה בבורא-עולם, על יעילות נשק ההגליה, אך בעיקר לימדנו שאין לסמוך על בריתות עם מי מעמי העולם, אלא על אבינו שבשמים. ידו המכוונת של הבורא פועלת על פי תוכניותיו להשמיד את הרשע ולכונן את המצב בעולם, עד שתימלא הארץ דעה את ד' "כמים לים מכסים". שיעור חשוב המקביל לזה הנלמד מהפרשה. 'כֹּה אָמַר ד', בְּזֹאת תֵּדַע כִּי אֲנִי ד' וכותב הרמב"ן בלשונו הזהב: המופת הנפלא מורה שיש לעולם אלוה מחדשו, ויודע ומשגיח ויכול... ואין א-ל עליון חפץ בתחתונים מלבד שידע האדם ויודה לאלקיו שבראו. וכפי שפתחנו בשם הקדוש מתי יעקב פרל הי"ד, 'יש מישהו למעלה עם תוכניות מסודרות'. זכרו לברכה לנצח.

פורסם גם ב הראי"ה בפרשה.