
רות פינס-פלדמן, מומחית לארה"ב עמיתת מחקר במכון משגב לביטחון לאומי, מעריכה כי הנשיא טראמפ מבקש מהרגע הראשון להעביר מסר של ניעור המערכות בארה"ב.
"טראמפ היה בנאום הראשון שלו ובצעדים הראשונים בכניסתו לתפקיד מאוד חד ותקיף עם מסר של 'באתי לעבוד'", היא אומרת בראיון שהתפרסם בעיתון "בשבע". "הוא מיד חתם על צווים נשיאותיים, שמתכתבים עם מה שהוא דיבר עליו לאורך לתקופת הבחירות. ראינו שהוא באמת מתמקד בענייני הפנים, בראש בראשונה בכל הקשור למהגרים הבלתי חוקיים, לעניין יוקר המחיה, לעניין החזרת הערכים השמרניים ו'החלום האמריקני' לארצות הברית. הוא ניסה ביום הזה כמה שאפשר למחוק את מורשת ממשל ביידן".
"אפשר לראות את זה גם בהצהרה על חזרת קידוחי הנפט, היציאה מהסכם פריז וההכרזה שארצות הברית תחזור להיות מעצמה של ייצור מכוניות, במטרה להיטיב עם מעמד הפועלים ומעמד הביניים. אנחנו רואים היפוך כמעט מוחלט של מה שממשל ביידן הציג עם כניסתו לתפקיד", מוסיפה פינס-פלדמן.
אילו יעדים ראשונים הוא מסמן? מה האתגרים הראשונים שלו?
"האתגרים העיקריים הראשונים של טראמפ יהיו פנים־אמריקניים. הוא בא עם כל הכוח והשיג רוב בבחירות, אך עדיין יש 49 אחוזים שלא תמכו בו. יש היבטים כמו המגדריות שיש להם התנגדות נרחבת, וצריך לראות כיצד הם מתפתחים.
"בנושא יחסי החוץ הוא פנה לכל אותן מדינות שהיחסים איתן התדרדרו בתקופת ממשל ביידן, וזה לא בהכרח טוב לישראל. הוא מאותת לצפון קוריאה, לפוטין ולמדינות נוספות במטרה לנסות לפתור את הסכסוכים הבין־לאומיים באמצעים דיפלומטיים תוך נקיטת רטוריקה אגרסיבית. בתוך כל הדבר הזה ישראל צריכה לשמור על העקרונות הלאומיים ועל הקווים האדומים שלה ולהבהיר אותם לממשל טראמפ. כמו למשל בעניין שיקום עזה לאחר סיום המלחמה, בעניין השארת חמאס בעזה. תהיה לנו כאן התמודדות".
כמה הוא נחוש בדרכו?
"לטראמפ נשארה קדנציה אחת להותיר חותם של המורשת שלו, והוא יפעל במלוא המרץ לשם כך. בדברים שבהם הוא לא יצליח, הוא כנראה יאבד עניין ויעבור הלאה. הוא ישר מנסה להניע דברים, וזה לא ייעשה לאט מבחינתו.
"ההחלטות שלו לגבי ארצות הברית באות לומר: אני כאן, עידן חדש מתחיל, זה הזמן של ארצות הברית, ואנחנו מתחילים את 'עידן הזהב'. הוא רצה לסמן שהוא מתחיל את תהליך התיקון של כל מה שהממשל הקודם קלקל".
בישראל הצהירו הצהרות גדולות וממש סומכים על הנשיא החדש. למה עלינו לצפות באופן ריאלי?
"אנחנו ניצבים מול מעצמה שיש לה את האינטרסים שלה, ואנחנו חזקים מאוד במזרח התיכון - אבל לא באותה ליגה כמו ארצות הברית. זה קצת מזכיר את הימים של מלחמת יום כיפור והניסיונות להגעה להסכמי הפסקת אש, מה שלימים הפך להסכם שלום. גם שם ראינו לחץ אמריקני שמאלץ את ישראל לבצע ויתורים כדי להתאים את עצמה לאינטרסים הבין־לאומיים.
"אני חושבת שאנחנו נמצאים כרגע באותו המצב. יש עלינו לחץ של מעצמה עולמית, ואנחנו צריכים לבסס את העקרונות שהם ברורים לנו ולהבהיר אותם לממשל האמריקני. הם איתנו, אבל לא מתעמקים בפרטים הקטנים שחשוב שנציג להם, למשל שהשיקום יותיר את הרצועה מפורזת, ושארצות הברית לא תסכים להשארת חמאס בשום צורה ברצועה, אחרת לא נוכל לסיים את המלחמה. אלה דברים שראש הממשלה יצטרך להבהיר לטראמפ בארבע עיניים וכמה שיותר מהר. להערכתי אנחנו גם נראה מהלך אזורי מול סעודיה, במטרה להרחיב את הסכמי אברהם. גם בנושא האיראני ישראל תצטרך להפעיל לחץ כדי שיופעל מקסימום לחץ על המשטר בטהרן. ארצות הברית צריכה גם ללחוץ על אירופה כדי שיפעילו סנקציות על האיראנים".
באילו קשיים עומד טראמפ להיתקל בתחילת כהונתו?
"צפויה לו התנגדות סביב מה שהוא רוצה לעשות בעניין המהגרים. יהיו מושלים דמוקרטיים שיגידו שהם לא משתפים פעולה עם מדיניות של גירוש מהגרים. זה עלול ליצור מתח פנימי גדול מאוד בתוך ארצות הברית. כל הנושא של ערכים, של מערכת החינוך שהוא הולך להציב בעבורה כללים פדרליים, יעורר התנגדות. יכול להיות שאנחנו מתחילים לראות מהלך שדה־פקטו, ארצות הברית מתנהלת כמדינות רפובליקניות ומדינות דמוקרטיות באופן שונה אל מול המדיניות הפדרלית שטראמפ יקדם. זה עלול לערער את המצב הפנימי בארצות הברית".
ומה בנוגע למדינות אחרות?
"בעניין סין, אני חושבת שהוא במקביל ינסה להפעיל עליה לחץ כלכלי ולקיים הידברות איתם. בנוגע לרוסיה, טראמפ אמר שהוא הולך להביא לסיום המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. גם פה ייתכן שזה יהיה קצת יותר קשה ממה שהוא מתכנן. ראינו שרוסיה ואיראן חתמו רק לפני כמה ימים על הסכם מדיני וביטחוני גדול, שבעיניי הוא תשובת נגד לתחילת כהונתו של טראמפ.
"ברור שטראמפ רוצה להחזיר את ארצות הברית להיות מעצמה עם הגמוניה, שהמערכת הבין־לאומית מתיישרת על פיה. הוא רוצה להחליש את המוסדות הבין־לאומיים, וזה יבוא עם התנגדות מאירופה. נצטרך לראות איך המציאות הזאת תתפתח".