בסוף שנות השמונים, כך מספרים זקני ישיבת "הר עציון", יצא הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל לחצי שנת שבתון, כדי לכתוב את ספר המופת שעליו חלם.
בראש חודש אלול, כשחזר מהשבתון, נשאל הרב האם הספר כבר מוכן. "לא כל כך", ענה, "גמרתי רק את השליש הראשון של ההקדמה".
הרב ליכטנשטיין, גאון ועילוי שעמד בראש ישיבת הסדר, חלם לכתוב ספר מקיף על עולם הקדושה ההלכתי, ספר שיביא לידי ביטוי את פסגת למדנותו בתחום הנוגע גם לפסגת שאיפתנו הרוחנית. למרבה הצער, הרב הלך לעולמו מבלי שהגשים את החלום. הרב ליכטנשטיין העדיף הוראה לתלמידים על פני כתיבת ספרים. הוא הותיר אחריו מאות תלמידי חכמים שבהם נרשמה תורתו באש שחורה על גבי אש לבנה, אבל את הספר לא השלים. זה היה מחיר הבחירה להרביץ תורה בתלמידים ולא לקדם את כתיבתו האישית.
את שהחסיר האב השלים הבן, הרב שי. הרב שי לקח את הסיכומים הרבים שהשאיר אחריו אביו ובעבודת נמלים סיזיפית השלים את הספר. שלוש שנים אחרי מותו של הרב עלה מהדפוס הספר "קדושת אביב". המילה אביב רומזת לשמו של הרב: אהרן בן יחיאל ובלומה.
"עשר שנים ישבתי בכיתתו של הרב ליכטנשטיין, את כל תורתי ינקתי ממנו. אני מודע היטב לכך שאני ממש לא אובייקטיבי, ואחרי כל זאת אני מאמין ומשוכנע שזהו הספר הלמדני המשמעותי ביותר שיצא בחמישים השנה האחרונות, גם בעולם החרדי", טוען בפסקנות תלמידו, הרב עמיחי גורדין. "מאז הקהילות יעקב וחידושי הגרי"ז לא יצא ספר מקיף, מרשים ומחודש כמו הספר הזה, זהו ספר בליגה של ספרי המופת הלמדנים הקלאסיים".
"העובדה שספר כזה יצא מבית המדרש של העולם הציוני-דתי היא משמחת מאוד וגם מחייבת אותנו. הספר הזה מוכיח שאפשר להצמיח גדולי תורה ותורה גדולה בבתי המדרש שלנו. השירות הצבאי והמעורבות בחברה הישראלית אינם תירוץ לתורה קטנה".
הרב חיים נבון, אף הוא תלמיד של הרב ליכטנשטיין, הוסיף דברים על ייחודו של הספר: "הרב היה למדן מבריק, שהצליח להפוך את הש"ס מאוסף של היגדים בודדים וקטועים למערך שלם ושיטתי. 'קדושת אביב' הוא פסגת הישגיו הלמדניים".
באייר הקרוב ימלאו עשר שנים לפטירתו של הרב ליכטנשטיין, שעוד בחייו זכה להערכה עצומה בקרב כלל בתי המדרש הציונים דתיים. לקראת יום השנה העשירי יזמו כמה מתלמידיו לימוד משותף של הספר. החזון מדבר על אלפים רבים שילמדו במקביל את הספר, בתוכנית לימודים שבועית סדורה, בליווי שיעורים מצולמים של תלמידי חכמים גדולים. היעד הוא להשלים את הלימוד עד שמחת תורה ולהקדישו לעילוי נשמת הנופלים במלחמה, לרפואת החולים ולהחזרת השבויים.
ללימוד נרתמו כל גווני בתי המדרש הציונים דתיים – מישיבות המזוהות עם הר המור, דרך ישיבת הר עציון ובנותיה ועד לישיבת הקיבוץ הדתי. לצד ראשי ישיבת הר עציון, ילמדו הרב צבי קוסטינר מישיבת מצפה רמון והרב אליעזר קשתיאל מהישיבה הגבוהה בעלי ולצידם הרב חיים סבתו מישיבת מעלה אדומים, הרב אליהו בלומנצוויג מישיבת ירוחם והרב יהודה גלעד מישיבת הקיבוץ הדתי. שבת אחים גם יחד.