נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, הופיע היום (שלישי) בפני ועדת הכספים בכנסת והציג סקירה כלכלית מקיפה על מצב המשק והתחזיות לשנת 2025.
בין הנושאים שעלה עליהם דגש: התחזיות לצמיחה, ההתמודדות עם האינפלציה, עלויות המלחמה, ושוק הדיור. ירון אף רמז כי במחצית השנייה של שנת 2025 ייתכן ותתאפשר הורדה של ריבית בנק ישראל, אם הנתונים יאפשרו זאת.
לדבריו, הכלכלה הישראלית הראתה עמידות משמעותית בשנים האחרונות: "ישראל נכנסה לאירוע של ה-7 באוקטובר כשהיא במצב טוב יחסית, עם צמיחה נאה, אבטלה נמוכה ושוק עבודה הדוק. היינו במסלול של ירידה באינפלציה והתקרבות ליעד של 1%-3%, ויחס חוב-תוצר נמוך של 60% בלבד". עם זאת, ציין ירון שהמלחמה פגעה במשק, גרמה לסטייה משמעותית מהמגמות החיוביות והאטה את קצב ההתאוששות.
על פי תחזית חטיבת המחקר של בנק ישראל, התוצר צפוי לצמוח ב-4% בשנת 2025 וב-4.5% בשנת 2026. האינפלציה צפויה להתמתן ולעמוד על 2.6% בשנת 2025 ועל 2.3% בשנת 2026.
"נוכח השינוי במע"מ, אנו צופים אינפלציה גבוהה יותר בתחילת 2025, אך במחצית השנייה של השנה נראה התמתנות שתוכל לאפשר ירידה מסוימת בריבית", אמר ירון. עם זאת, הוא הדגיש כי האי-ודאות הכלכלית גבוהה מאוד, וכל החלטה עתידית תהיה תלויה בנתוני האינפלציה ובהתפתחויות בשוק.
פרופ' ירון העריך כי עלויות המלחמה לשנים 2023-2025 יעמדו על כ-255 מיליארד ש"ח. "גם אם המלחמה לא תתארך, ולמרות הצעדים התקציביים שננקטו, נצטרך בשנת 2026 התאמות נוספות בתקציב כדי לשמור על יחס חוב-תוצר במגמת ירידה", אמר.
לדבריו, ההוצאות הביטחוניות הגבוהות לצד ההוצאה האזרחית הנמוכה מחייבות המשך צעדים משמעותיים לשימור האחריות הפיסקלית. הוא הוסיף כי המלצות ועדת נגל, העוסקות בצעדי התכנסות פיסקליים, הן קריטיות ליציבות כלכלית.
נגיד בנק ישראל התייחס למצב שוק העבודה וציין כי שיעורי התעסוקה צפויים להמשיך להשתפר, אך ישנם מגזרים שעדיין מתמודדים עם אתגרים משמעותיים, כמו נשים ערביות וגברים חרדים. "שיעור ההשתתפות הנמוך של אוכלוסיות אלו לצד פערי השכר מחייבים השקעה בהכשרות מקצועיות ובחינוך".
בנוגע לשוק הדיור, ירון הסביר כי המלחמה פגעה בענף הבנייה ויצרה לחצים על ההיצע, מה שהוביל לעלייה מחודשת במחירי הדיור. "הציבור הבין שייבנו פחות דירות, מה שגרם לעלייה בביקושים", אמר.
למרות סימני ההתאוששות שירון הציג, הוא הדגיש את האי-ודאות הגבוהה בשוק. "ללא התאמות משמעותיות, לא ניתן יהיה לייצב את יחס החוב לתוצר, אפילו בתרחיש שבו המלחמה אינה מתארכת", סיכם הנגיד.
המסר המרכזי שעלה מדברי הנגיד: המשק הישראלי מראה עמידות ויכולת התאוששות, אך יש צורך בהחלטות כלכליות אחראיות והמשך התאמות תקציביות כדי להבטיח יציבות וצמיחה בטווח הארוך.