שר המשפטים לשעבר, פרופ' שמעון שטרית, מאשים את השר יריב לוין במשבר שנוצר סביב מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון. בעיניו מדובר בהתקוממות שמוביל שר המשפטים נגד שלטון החוק בישראל.
לטעמו של פרופ' שטרית מדובר ב"חריגה גדולה מאוד מהסטנדרטים שנקבעו, שכל רשויות המדינה חייבות לציית לפסקי דין ולהחלטות מוסמכות", הוא אומר ומזכיר שתי דוגמאות להתפטרותם של אישים שסירבו לקבל וליישם החלטות של בית משפט. האחד הוא השר בעבר, הרב יצחק פרץ, סירב להכיר בפסק שחייב אותו להכיר בגיור רפורמי, והשני הוא חבר הכנסת אדלשטיין שהתפטר מכהונתו כיו"ר הכנסת לאחר שסירב להיענות לדרישת בית המשפט לקיים בחירה של יו"ר חדש לכנסת. "הוא התפטר כדי שלא להיות במצב שבו הוא לא מקיים את פסק הדין. אבל יריב לוין מתעלל בשיטה המשפטית בישראל, מבזה אותה ולא מקיים אותה וקובע שפסק הדין לא חוקי. הוא יקבע מה חוקי ומה לא חוקי?".
בהתייחס להשלכות המשבר מציין שטרית כי במציאות הנוכחית לא ניתן יהיה לבצע מהלכים הכרחיים שנדרשת להם הסכמה משותפת של השר ושל נשיא העליון, כמו הקמת ועדת איתור לבחירת נשיא בית משפט כלשהו או הסדרת תקנים בבתי המשפט, קביעת תקציבים ועוד. לדבריו כל עוד מדובר בסירוב להגיע לטקס כזה או אחר ניחא, אך כאשר מדובר בצעדים הכרחיים על מנת לאפשר את הניהול השוטף של המערכת, המשמעות היא שיתוק המערכת ובעיניו הדרך הנכונה היא התפטרותו של השר. "זה משבר לוין ולא משבר עמית. הוא התחיל את המשבר לפני שנה וחצי כשמנע בחירה של נשיא לעליון והתחיל את ההפיכה המשטרית כפי שיש המכנים זאת ברביעי בינואר שבו הוא הכריז מלחמה על הדמוקרטיה הישראלית. אין דרך אחרת לראות זאת".
על דבריו אלה אנחנו שואלים אם בעיניו ההחלטה של בית המשפט לאכוף על השר, שהחוק קובע שמתוקף תפקידו כיו"ר הועדה לבחירת שופטים הוא שאמור לקבוע את כינוס הועדה, המועדים וסדר הדיונים, לחייב אותו ללוח זמנים אחר ולסדר דיונים אחר, האם אין בכך פגיעה שמבצעת מערכת המשפט בחוק. "ההיפך הוא הנכון", סבור פרופ' שטרית. "הוא אומר שהוא לא ימנה ולא יכנס. מביא 4000 הסתייגויות, ולפי שיטתו כל פקיד וכל בעל סמכות יעשה דין לעצמו. זה כאוס ולא שיטה".
"שייצא מהתמונה מי שלא רוצה לקיים פסקי דין", אומר שטרית ואנחנו מבקשים את התייחסותו להיבט הממוקד של בחירת השופט עמית לעליון על אף החשדות והטענות נגדו והתחושה שבחירתו מעמיקה את חוסר האמון הציבורי במערכת המשפט. שטרית סבור כי לא היה מקום כלל להביא את הטענות לחקירה או בדיקה של המשטרה, משום שהועדה לבחירת שופטים דנה בטענות במשך שש שעות והגיעה למסקנה שאין בהן ממש. "הועדה בדקה וראתה שאין הצדקה שלא למנות את הנשיא בנקודת הזמן", הוא אומר ואנחנו מזכירים שבוועדה כלולים מי שעובדים עם השופט עמית יחד, אנשים שרוצים פוליטית לראות אותו כנשיא, ומכאן החשש שמא לא ראוי להסתמך על הכרעתה של הוועדה בהרכבה הזה ובהקשר הזה.
"זה לא עניין של המשטרה. לא מדובר בסוגיה פלילית. כך קבעו היועמ"שית וראש אגף החקירות. מדובר בטענות לניגוד עניינים. הסיפור הראשון, של הדירה בתל אביב, הוא אמר שהוא חתם על ייפוי כוח כללי, ואני רואה בזה ניתוק מהעניין כמו ששרים מעבירים נאמנות לחברות שלהם. התביעה גם מתייחסת לנתבעים רבים והוא ואחיו לא היו היחידים. לגבי נבחרת הדירקטורים, אח שלו היה אחד מאלפים שברשימה הנוגעת לנבחרת ומדובר בסוגיה מערכתית כללית, כאשר הוא נגע בזה כצד ביניים וההכרעה הייתה בהרכב אחר, ולגבי עניין הגג, מלכתחילה הייתה בעיה שצריך לתקן וזה נמצא בטיפול הרשויות. הועדה שהיא הגורם המוסמך, בחנה והחליטה שאין בזה עילה שלא לקיים את המינוי".
על שאלת אמון הציבור במערכת המשפט קובע השר לשעבר שטרית כי מדובר באמון גבה מאוד העומד על 44 אחוזים בעוד הממשלה זוכה ל-13 אחוזים בלבד והכנסת ל-19 אחוזים בלבד.
לטעמו של שטרית במציאות שנוצרה לאחר שנה וחצי שבה מעכב השר לוין את מינוי נשיא העליון החלטת הוועדה הייתה צעד נכון. לפי הדינים במדינת ישראל אם לאדם בעל תפקיד, שר או בעל תפקיד נמוך יותר, יש חובת מינוי שהוא לא מקיים, חייב לעשות זאת ואם לא, יש תהליכים אלטרנטיביים כמו שהיה במקרה אדלשטיין. פסק הדין בא להגן על הרשות השופטת שאי אפשר להשאיר אותה בלי מנהיג וראש בעל סמכות של קבע. לכן אני חושב שהתהליך היה נכון וצודק. ההתנהלות הייתה מתחייבת מכורח הנסיבות".