מאז שמחת תורה, אנחנו מרגישים טלטלה גדולה, כאילו ריבונו של עולם עושה לנו 'סלטות' באוויר. . אנחנו מרגישים שעולמנו מתהפך, כמו עובר במצג עכוז. ישנם פתרונות למצג עכוז, כמו היפוך חיצוני, ואולי כך גם מאתנו נדרש למצוא דרכים שיהפכו את מצבנו לטוב יותר..
במהלך ההיריון העובר צף ברחם בתוך מי השפיר, ומשנה את תנוחתו בתדירות גבוהה. המצג השכיח ביותר הוא מצג ראש, וייתכנו גם מצג עכוז (בווריאציות שונות), וכן מצג פנים, מצח ועוד. מצג עכוז שכיח במצבים בהם קיים ריבוי מי-שפיר ברחם, בנשים ולדניות, בפגים, ובהריונות מרובי עוברים. קרוב לארבעים אחוז מהעוברים לקראת סוף ההיריון נמצאים במצג עכוז, מצב שבו 'מקופל' העובר ברחם כאשר הראש נמצא למעלה והעכוז בחלק התחתון של הרחם; אך לקראת הלידה עצמה רק כשלושה אחוז מהעוברים נשארים במצג זה.
לידת עכוז מוגדרת כלידה בסיכון גבוה, ונדרשת מומחיות גבוהה של הרופא המיילד כדי לסיים אותה כאשר לאם ולוולד שלום, מפני שבמקרה זה החלק המקדים בלידה צר יותר מהראש שיוצא אחריו, וקיים חשש לקרע בצוואר הרחם ו/או לפגיעה בעובר. הסיבוך הקשה ביותר שעלול להתרחש בלידה זו מכונה בלשון הרופאים הגינקולוגים 'חלום הבלהות של המיילד' - מצב שבו ראשו הגדול של העובר נשאר לכוד באגן לאחר יציאת העכוז ורוב הגוף.
במשך שנים עברה מיומנות יילוד לידות עכוז מדור לדור בין רופאי הנשים, והיה מקובל שרופא מיילד מיומן יכול 'לקחת על עצמו' ליילד לידת עכוז, אלא אם כן קיים סיכון נוסף - ואז היו מעבירים את היולדת לחדר ניתוח ומוציאים את העובר בניתוח קיסרי. אולם אז פורסם מחקר גדול ורב-מרכזי שכלל נתונים מעשרים ושש ארצות שונות וכלל אלפי לידות, והוא הוכיח באופן מובהק כי יש עדיפות ליילד כל עובר המגיע ללידה במצג עכוז בניתוח קיסרי מבחינת בריאות העובר, כאשר בממוצע יורד הסיכון לפגיעה עוברית מ-4.5% ל-1.5%. מאז ציבור הרופאים המיילדים בכל העולם, שינו את הגישה המיילדותית, ועלה אחוז הניתוחים באופן מובהק.
ניתוח קיסרי אינו מומלץ כלל כאשר אפשר לוותר עליו. כשמתברר שהחלק המקדים של העובר הוא עכוז, משתדלים להציע היפוך . התהליך מבוצע סביב שבוע 36-38 כאשר לעובר עדיין יש גמישות מספקת. מקובל לנסות לבצע היפוך חיצוני ידני של העובר על ידי צוות רופאים מיילדים מיומנים.
ההליך מתחיל בהכנה של המטופלת, כולל הסבר על התהליך ובדיקות רפואיות לוודא את בטיחות הפעולה. בחדר לידה; בהנחיית אולטרסאונד ,מסובבים את העובר בשיטה מיוחדת, תוך לחיצות ודחיפות מצד הבטן, עד שראשו נמצא למטה. אחוזי ההצלחה, אם ההיפוך נעשה בתנאים אופטימליים, הם גבוהים. ישנם מצבים בהם ההיפוך איננו מומלץ כמו במצבים של מיעוט מי שפיר, הריונות מרובי עוברים, סיבוכים שלייתיים, פיגור בגדילה תוך רחמית, ועוד. כמובן שיתכנו סיבוכים, אבל אם המקרים נבחרו מראש בקפידה, הם יהיו מועטים.
בסופו של דבר, היפוך חיצוני של מצג עכוז הוא יותר מסתם הליך רפואי – הוא סמל לשינוי ולתקווה. הוא מלמד אותנו על הכוח של שינוי. ממש כמו שהעובר יכול לשנות את מצבו לטובה, כך נוכל אנחנו להתמודד עם אתגרים ולצמוח מתוך הקשיים. גם כשנראה לנו שהכול מתהפך, יש מקום לאופטימיות, במיוחד כאשר אנחנו יודעים שיש מישהו למעלה שמחכה לתפוס אותנו בידיים אוהבות ובנחיתה רכה, אחרי שנגמור את הסיבוב.