גפן מאיר
גפן מאירצילום: ליאל זנג

יש רגעים בחיים שבהם החלטה אחת משנה הכל. עבור גפן מאיר, הרוח החיה מאחורי תנועת הנוער הבין-דורית סַבָּבְּתָא, הרגע הזה הגיע בגיל 21, כשעמד בפני צומת דרכים: להמשיך במסלול המצופה של טיול אחרי צבא, לימודים ועבודה מסודרת, או לקחת סיכון ולהקדיש את חייו לחזון של חיבור בין דורות. הבחירה שלו לא רק שינתה את מסלול חייו, אלא יצרה שינוי משמעותי בחייהם של אלפי אנשים בישראל.

חלום של יזם חברתי

מאיר, כיום בן 26, גילה את הניצוץ היזמי שלו כבר בגיל צעיר. בהיותו בן 17, המנוע שמאחורי העשייה החברתית פיתח משחק קלפים שנועד ליצור שיח בין נוסעי רכבת והצליח למכור, ללא מטרות רווח, למעלה מ-22,000 ערכות. "רציתי ליצור שיח ואחדות לא מתוך אילוץ כמו שקורה במלחמות, אלא מתוך בחירה וייעוד", הוא מספר. "ראיתי איך אנשים יושבים זה לצד זה ברכבת, מנותקים זה מזה, והאמנתי שאפשר ליצור חיבור אמיתי".

הניצוץ שהצית רעיון

הרעיון שהפך לסַבָּבְּתָא נולד בספטמבר 2019. מאיר, אז חייל בסדיר, נחשף ליוזמה מקומית של קבוצת בני נוער מבית שמש שארגנו מפגשים חברתיים עם אזרחים ותיקים בפארק השכונתי. "המיזם קסם לעיניי", הוא נזכר. "בני נוער מייצרים מפגשים מרצונם החופשי עם אזרחים ותיקים, במטרה להפיג את בדידותם ולהיות חברים שלהם, בגובה העיניים. זה היה משהו טהור ואמיתי".

הגשמת החזון

כאיש שהפך חזון למציאות, מאיר החל לבנות תשתית ארגונית איתנה. הוא יזם והוביל קמפיין גיוס המונים שהצליח לגייס 160 אלף שקלים, והחל לפתח את המודל הייחודי של סַבָּבְּתָא. "היו ימים ארוכים מאוד", הוא נזכר. "הייתי שולח מיילים באמצע הלילה, קובע פגישות לכל שעה ביום, עושה הכל כדי להפוך את החלום למציאות".

התמדה ומחויבות

במשך שנתיים עבד בהתנדבות מלאה, משלב בין בניית העמותה לעבודת השטח. "בהתחלה הייתי הכל", הוא מספר בחיוך. "גם המנכ"ל, גם הרכז, גם הסבל. בבוקר הייתי מתעסק בתוספות לפיצה, ובערב מדבר עם ראש עיר על שיתופי פעולה".

התשתית המארגנת צמחה בהדרגה. רק בשנה השלישית התחיל לקבל שכר של 3,000 ש"ח בחודש, שעלה בהדרגה ל-4,500 ש"ח בשנה הרביעית. "היו רגעים של התלבטות", הוא מודה. "כשראיתי חברים מתקדמים בקריירה, רוכשים השכלה, ואני עדיין מתמודד עם אתגרים יומיומיים של הקמת עמותה. אבל האמנתי בחזון".

יצירת מודל ייחודי

במקביל לבניית התשתית הארגונית, מגשים החלום פיתח תכנים פדגוגיים ייחודיים שמבדילים את סַבָּבְּתָא מכל מסגרת אחרת. הוא יצר מערך פעילויות מגוון הכולל משחקי חברה, סדנאות יצירה, שיחות על נושאים אקטואליים, וערבי שירה בציבור. "היה לי חשוב ליצור מקום שבו כולם מרגישים בנוח, ללא מחיצות או היררכיות", הוא מסביר.

רגעים של משמעות

"זכור לי מקרה אחד מרגש במיוחד", הוא משתף. "סבתא אחת סיפרה לי שהיא לא יצאה מהבית כבר חודשים, ומאז שהצטרפה לסַבָּבְּתָא היא מרגישה שוב חלק מהחברה. זה היה רגע שהזכיר לי למה התחלתי את כל זה".

סַבָּבְּתָא
סַבָּבְּתָאצילום: ליאל זנג

צמיחה והתרחבות

מסניף ראשון שקיבל תקציב של 9,000 שקלים מהרשות המקומית, סַבָּבְּתָא צמחה לתנועה המפעילה 12 סניפים, כשכל סניף מקבל היום תקציב של 50,000 שקלים. המחזור השנתי עולה על שני וחצי מיליון שקלים, והעמותה זוכה להכרה ממשרד החינוך ולשיתופי פעולה עם קרנות הביטוח הלאומי.

חזון לעתיד

החזון של מאיר לעתיד שואף עוד יותר גבוה. "אני רוצה שסַבָּבְּתָא תהיה בכל עיר בישראל", הוא אומר. "שכל צעיר וכל מבוגר יוכלו למצוא מקום שבו הגיל הוא לא מחסום, אלא יתרון. מקום שבו אנשים לא רק מדברים על חיבור בין דורות, אלא חיים אותו".

עבור מאיר, סַבָּבְּתָא היא הרבה יותר מעמותה - היא הוכחה שלפעמים, כשאדם מוכן לקחת סיכון ולהאמין בחלום, הוא יכול לשנות את המציאות לא רק עבור עצמו, אלא עבור דורות שלמים. בכל יום, כשהוא לובש את החולצה הסגולה של סַבָּבְּתָא, הוא יודע שבחר בדרך הנכונה - דרך שמחברת לבבות ובונה גשרים בין דורות.