
מה קרה לשמאל?
לא ברורה לי הנקודה בזמן שבה הימין הוא זה שמציע לערביי עזה פתרון הומאני (למרות ש...תסלחו לי, אבל ממש לא מגיע להם משהו הומאני) בדמות מעבר לארץ אחרת (כן, כן, רק למי שרוצה, תרגיעו), ודווקא השמאל, זה שמשוכנע שההומניטריות שייכת לו בטאבו, הוא זה שמתעקש שהם יחזרו לחורבות ולהרס, לבתים שכבר מזמן לא קיימים, לרחובות החרושים, לתשתיות העקורות ושיחיו שם עם ילדיהם וקשישיהם. דווקא השמאל הוא זה שמסרב להקשיב לתחנות בנוס 'איפתחו אל-מעבר' שנשמעות מכל עבר.
על מוסר והיגיון
באותות ובמופתים הם יסבירו לנו עכשיו שזה לא ריאלי ולא הגיוני ואולי אפילו לא מוסרי. אז אחים יקרים שלנו, אני רק רוצה לשאול אתכם אם ההצעה שלכם, ההזיה ההיא עם הקמת מדינה פלשתינית, הייתה בעיניכם משהו ריאלי, הגיוני ומוסרי. מוסרי בעיניכם לתת פרס בדמותה של מדינה לאומה שקמה על בסיס החרב הדם ההרג והאונס? הגיוני לתת לחבורה כזו מושכות שלטון כלשהם ולקוות לטוב, גם כשאתם רואים את תוצאותיו העקובות מדם של הסכם אוסלו? ריאלי לתת להם מדינה שתחלוש על כל מרכז אוכלוסיה ישראלית, לשמוע שהם רוצים להשמיד אותנו עד האחרון שבנו (אין פירוש אחר למונח 'מהים ועד הירדן פלשתין תהיה משוחררת') ולקוות שיהיה כאן טוב?
בקיצור, לפני שאתם מדברים על היגיון ומוסר תעשו בדק בית קצת יותר יסודי.
תבינו אותם
זה ייקח עוד יום או יומיים ואולי קצת יותר, אבל השמאל עוד יתעשת מההלם שהותירו בו דבריו של הנשיא האמריקאי. הם עוד יסתערו עליו ועל דבריו בשצף קצף על כך שהעז לדבר כגנדי בשעתו (ולא זה ההודי).
חשוב רק שנזכור שההתלהמות הזו לא נובעת בהכרח מחשיבה רציונאלית, אלא קודם כל מהצורך הנפשי לגונן על מה שהם קשקשו עליו במשך מעל שלושה עשורים. הם הרי מכרו לנו את חלוקת הארץ והקמת מדינה פלשתינית כרעיון משיחי אולטימטיבי, ועכשיו הם לא יכולים לספר לנו שהכול בעצם היה הימור מסוכן וחסר סיכוי, ושבעצם יש רעיון אחר שהם לא חשבו עליו. הם היו בסדר והרעיון שלהם מעולה, זה הוא, הרעיון של האחרים, שלא בסדר.
צרות צרורות בצרורות
האלוף במיל ישראל זיו כותב שגם הוא היה שמח אם השכן הרע שלנו יעבור דירה, אבל מיד מוסיף שזה לא יעבוד כי "אין מארחים שיסכימו לקלוט אותם, כי מי רוצה להביא הביתה צרות", וזו אכן שאלה יפה, אלא שהיא מהווה עדות להסכמה הכללית שמדובר באוכלוסייה שהיא צרות במהותה, מה שמחייב אותנו לשאול אם לתת מדינה לצרות שכאלה זה רעיון סביר.
הטעות
כמוכם גם אני שומע מנהיגים, אנשי ציבור, פוליטיקאים ומורי הוראה מהציונות הדתית פונים לציבור החרדי בדרכים כאלה ואחרות וקוראים להם להתגייס לצה"ל.
אנחנו במלחמה, משפחות קורסות, המחיר בלתי נסבל, האתגרים גדלים והשורות מתדלדלות והקריאה מובנת. הם עושים זאת מלב כואב ומתוך טיעונים כבדי משקל, הם מדברים בדמעות ומשלבים היגיון, צדק וכמעט תחנונים, אבל יש משהו אחד שלעניות דעתי הם טועים בו, הטיעון הציוני שמשתרבב לדבריהם. "זה לא מוסרי, זה לא יהודי, זה לא ציוני", אומר מנהיג אחד בפנותו לציבור החרדי ומנהיגיו. דובר אחר קורא להם להיכנס "מתחת לאלונקה, אל האתגר הישראלי המשותף, אל המשא הציוני" וכך הלאה עוד ועוד אמירות ברוח זו.
אני לא מנסה לומר כאן שהטיעון לא צודק או לא אמיתי, אני רק מזכיר ומעיר שהוא פשוט לא משכנע, לפחות לא את הקהל שאליו אתם מבקשים לפנות. כשחובש כיפה סרוגה, רב, פוליטיקאי, קצין או יועץ מס, פונה לציבור החרדי ומדבר איתו על הצורך שייכנס מתחת לאלונקת הציונות או שיהיה שותף בעשייה הציונית, הוא לכל היותר מבהיר לבן שיחו החרדי בדיוק את ההיפך, הוא מחדד לו למה אסור לו להתגייס לצה"ל או לשירות לאומי כלשהו. הרי רבים מהציבור החרדי אינם מתגייסים כחלק מתפיסת עולם סדורה שבה הם סולדים מהציונות, מבועתים מהשלכותיה, מתנגדים למנהיגיה, מתעבים את ערכיה ועושים ככל יכולתם כדי להיבדל ממנה ולהתרחק ממנה, אז מה ההיגיון בקריאה אליהם לחבור לערכי הציונות?
אעיר ואדגיש, ברמה האישית גם אני מאמין בערכיה של הציונות, ובעיקר זו הדתית, אבל כשפונים לציבור החרדי זו לא הדרך. בדיוק מכך הם חוששים, מההתערות בכור ההיתוך הבן-גוריוני.
אחד המפגינים מאנשי הפלג הירושלמי נשאל לפני מספר חודשים מדוע הם מסרבים להתגייס לצה"ל, והוא אמר בבוטות: "היהדות החרדית התנגדה להקמת המדינה. מי שרצה את המדינה ובישל את המדינה, שיאכל את זה. היה טוב לנו עם הבריטים ועם הטורקים. עד הצהרת בלפור היחסים עם הערבים היו טובים. בישלתם דייסה, תאכלו אותה".
סביר להניח שרבים מהציבור החרדי לא יתמכו בתוכן הדברים ובעיקר לו באופן שבו הם הוטחו, אבל מאחוריהם מסתתרת תפיסת עולם אידאית וברורה נגד שיתוף פעולה עם הציונות. ניסיון לדבר איתם בשפה המתפרשת כפטרונות ציונית יכולה בהחלט להתפרש כהתנשאות וזלזול בהם ובעולם האידיאולוגי. זו ממש לא הדרך להביא מישהו מהם אל הבקו"ם.
אז מה כן? דברו איתם על ערכי עזרת ישראל מיד צר, על ערבות הדדית, על לא תעמוד על דם רעך, על מלחמת מצווה, על כיבוש הארץ ועוד ערכים שהם אמת צרופה ומשותפת גם להם. אל תדברו על הערכים הללו כדי לתעתע או להטעות מישהו, אלא כי מדובר בערכים אמיתיים שלהם שותף כל מאמין, דתי או חרדי. אחרי השיח הבסיסי הזה נשב בנחת לדון בשאלת האיך ובאיזה קצב, מי כן ומי לא, אבל קודם כל בואו נמצא את השיח הנכון.
אגב, כשמגזרים אחרים מתגייסים אף אחד לא בודק מה תפיסת העולם שמנחה אותם ואם הם מתגייסים לצנחנים כי הם אוחזים בשיפולי גלימתו של הרצל, כי הם מחזיקים בכיס החולצה את מהדורת הכיס של אורות התשובה, כי הם מרגישים שעכשיו תורם לתרום למדינה שנתנה להם, או כי כומתה אדומה מצטלמת טוב. כולם מתגייסים כשעליהם צקלונם התרבותי, בין אם יש בו אלמנט ציוני ובין אם לא.
אומץ
דונלד טראמפ בהחלט מתגלה כאדם אמיץ וראוי לשבח אותו על כך. לא, אני לא מדבר על התכניות שלו לריסוק ומיטוט חמאס, לא על הנכונות שלו לכפות על מצרים וירדן מהלכים שהם לא מתים עליהם, אני גם לא מתכוון לרמיזות הנחושות שלו על סוף המלחמה באוקראינה, אפילו לא לאיומים שלו כלפי איראן ובוודאי לא ההצהרות שלו מול קנדה ומקסיקו. אני מדבר על המהלך שטראמפ עשה ובאמת הצריך אומץ לב ונחישות נדירה, חתימה על צו נשיאותי שאוסר על גברים שמרגישים שהם נשים להשתתף בתחרויות ספורט שמיועדות לנשים.
תודו שאם האיש מעז לעמוד אל מול הפרוגרס המטורלל, כנראה שבאמת מדובר באדם עז נפש ואמיץ, אדם מסוג אחר.
ובמקום הראשון...
יתכן ושמעתם, ואני מקווה למענכם שלא שמעתם, אבל במרוץ ההימורים ישראל ממוקמת במקום הראשון כבעלת הסיכויים הגבוהים ביותר לנצח באירוויזיון.
בטח אתם משתאים מה לי מטריח אתכם בהבלים הללו. אז כך, בדרך כלל אנשים אוהבים למצוא את עצמם בראש כל טבלה, מתצפתים מלמעלה על האחרים, בעיקר כשמדובר באומות שונאות ישראל, אשרינו שאנחנו מעליהם, בראש הטבלה. אז סליחה שאני מחרב שמחות, אבל רציתי רק להזכיר שעדיין אין שיר שאותו ישראל מתכוונת לשגר לאותה בימת הבל ורעות רוח המכונה אירוויזיון, ועצם העובדה שיש טבלת הימורים לתחרות שירה בלי שיש שירים מלמדת עד כמה מטורלל ומטופש האירוע הבלתי מוסיקאלי הזה, אירוע פוליטי לכל דבר.
כעת זה אולי לטובת ישראל, אולי כחלק מתסמונת טראמפ או תסמונת שיבת החטופים, או אולי אפקט היציאה מעזה (הם הרי תמיד אוהבים אותנו יוצאים ונסוגים), אולי, מה שבטוח הוא שלמוסיקה אין לזה שום קשר.
להערות ולהארות שלכם: [email protected]