מילה אחת בשני פסוקים בתנ"ך שכה שגורים על פינו סקרנה אותנו באשר למקורה. העוגב. מהו העוגב? היכן ניתן למוצאו? האם העוגב התנכ"י הוא העוגב בן ימינו?
אז ראשית למקורות. הפסוק הראשון שכבר בפתיחת ספר בראשית מוכר כל כך מכלי הנגינה הראשונים בעולם "יוּבָל: הוּא הָיָה-אֲבִי כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב…" (בראשית ד, כ"א) והשני מתהילים ק"נ "הללוהו בתוף ובמחול הללוהו במינים ועגב..".
שיטוט וחיפוש אחרי העוגב הביא אותנו לישוב הצפוני איך לא? יובלים (כשמו של ממציא העוגב) בגוש משגב לא הרחק מכרמיאל.
אז ראשית נפתור שתי נקודות. הראשונה שעוגב המקורות הוא לא העוגב בן ימינו והשניה שהעוגב של ימינו מקורו לפני 2300 בערך, באלכסנדריה והוא אינו קשור בכנסיה.
במבנה חד קומתי בפאתי הישוב יובלים נמצאת הסדנא של בונה, מייצר ו והמנגן על העוגב אורי שני. מה הקשר שלך לעוגב אני שואל אותי ? ואורי מספר "סבא רבא רבא שלי, יעקב זרזון, היה החזן הראשי (Oberkantor) בקהילה בשטטין. יעקב פייזר פרסם בשנת 1965 בתל-אביב ספר על הקהילה בשטטין (בגרמנית כמובן…) ובו פרק נכבד על יעקב זרזון, וגם על העוגב הגדול והיפה שהיה בבית הכנסת.
בשנת 1912 החזן ונגן העוגב יצאו לפנסיה וצוות חדש לגמרי עמד בראש הקהילה. בשנת 1914 העוגב שופץ והורחב על-ידי הפירמה ולקר, חברה ממנה למד גדעון שמיר (לימים מורו של אורי ) כעבור שבעים שנה את המקצוע.
למה קוראים לעוגב בעברית "עוגב"?
כבר בספר בראשית מצויין כלי נגינה ששמו עוגב, אבל הוא כלי נגינה אחר, כנראה. ("…יוּבָל: הוּא הָיָה-אֲבִי כָּל-תֹּפֵשׂ כִּנּוֹר וְעוּגָב…" (בראשית ד, כ"א) בתלמוד ישנם "הרדולים" ו"מגרפה". הרדולים זה כנראה ההידראוליס, הצורה המוקדמת של העוגב. ועליו כתוב במפורש שהוא לא היה בבית המקדש, לעומת המגרפה שהיתה בבית המקדש. ומה היתה אותה מגרפה? לא ברור. נחזור לעוגב.
האם אפשר לראות על עוגב שהוא ישראלי? ודאי שלא.
אז למה אין עוגב ישראלי? רוב העוגבים בארץ נבנו ע"י גרמנים, צרפתים, איטלקים או אנגלים. זה משקף את האופי הקולוניאלי של הארץ. הקולוניה הישראלית בארץ היא רק פרק של כיבוש\השפעה זרה שהארץ חווה מזה אלפי שנים.
זאת לדעת. אין שני עוגבים דומים. כל אחד הוא משהו מיוחד ובתזמורת אין עוגב. זה כלי שאותו לא מניידים.
היכן נוכל לראותו? העוגב באולם הכט בחיפה, לדוגמא, הוא הכלאה בין עוגב איטלקי לעוגב אנגלי. בארצות שבהן אפשר לדבר על אופי מסויים של עוגב, ישנה מסורת של מאות שנים של בוני עוגבים, ובמשך הזמן הזה בנו מאות בוני עוגבים בכל אחת מהארצות האלה עוגבים. בשביל שיתפתח כאן בארץ משהו שנוכל לכנות אותו "העוגב הישראלי", צריך הרבה בוני עוגבים והרבה זמן. אורי כרגע הוא היחיד
בינתיים אפשר אולי לדבר על "עוגב יהודי". כיוון שיש מאות עוגבים שעמדו ועומדים בבתי כנסת.
תוך כדי סיפור, אורי עוצר לרגע ומדגים את מנעד המנגינה. מדהים. שעה ורבע של לימוד, תיירות וטבע.
למה טבע? כי מסביב ליישוב ישנם מסלולי טיול נפלאים. שילוב של ניחוח גלילי עם מוסיקה ולימוד על מקורותינו: איך בנויים החלילים, מה זה מנזורה, רגיסטרים, שסתומים, קפיצים, כיוון, דיספוזיציה ועוד.
רוח גלילית במיטבה. הרוח שנכנסת בתוך כל אחד מהחללים מהם בנוי העוגב נכנסת בסוף גם בנו. פרטים באתר סדנת עוגבים.