רן שריד, בנו של הרב יוסי שריד ז"ל, מייסד ישיבת 'קול מבשר' וממקימי קריית החינוך במבשרת ציון, ספד לאביו בהלוויה שנערכה השבוע בהשתתפות מאות אנשים ובהם בני משפחה, חברים ותלמידים.
"אבא, אתה היית כל ימיך כפי שהיית מרבה לתאר אחרים 'אישיות יפה, אישיות שמחה'. כמשה בפרשתנו, הלכת בארץ לא זרועה. הקמת בגיל צעיר כל כך הרבה דברים שגרמו למאות בתים בישראל לשיר את התורה כל שבת מתוך שמחה. היית ההסדרניק הראשון", ספד רן.
הוא סיפר על המוסדות הרבים שהקים אביו. "בגיל עשרים ושלוש הלכת לארץ הנגב הרחוקה, לעוטף עזה, ושם הקמת עם חברך הגדול שנפטר מעט לפניך, הרב שבתי זליקוביץ', את ישיבת בית יהודה בכפר מימון. כמעט בלי שום עזרה רק עם שיר בלב וחזון בעין. אחרי שבע שנים עברת להרי ירושלים להקים במבשרת מקום תורה שלעתיד יהווה את מקום הגידול לרבנים שיקימו את הגרעינים התורניים הראשונים בארץ ואת ישיבת קול מבשר התיכונית. ולא שלא היה על מה לדמוע, היה קשה מאוד, אך אתה אבא תמיד לימדת לא להתלונן, לשמוח ולהצליח".
הוא הוסיף לספר על הקשר האישי שלו עם אביו. "בחייך היו לך תשעה ילדים ובעצם המון המון ילדים - תלמידיך מכפר הרואה וכפר מימון ומבשרת ומאזיניך ברדיו עת היית אומר פרשת שבוע ברשת ב' וגל"צ וערוץ שבע.
כעת אני רוצה לדבר עליך ועלי. הבאת אותי לעולם בשיר. בליל השבת, בזמן מלחמת יום כיפור, עת היית אתה בטיש חסידי במאה שערים. כילד גידלת את כולנו עם הרבה דגש על שירת שבת. שמת לב שאני אוהב לשיר וממש טיפחת אצלי את היכולת לשיר. שרתי ואתה הקשבת ושמחת. עוד בנערותי, טפחת את השירה אצלי. ראית שאהבתי סיפורים, בפרט סיפורי המשפחה שהיית מספר. על הרב הרצל הסבא, בן דודו של חוזה המדינה, ועל הייחוס המשפחתי הגדול שלנו, כצאצאי המהר"ל ורש"י ורא"ש ובעל המאור וכל כך רצית שאכתוב עבודת שורשים. אני גם רציתי. ארבע שנים עמלתי על כך העבודה זו נחשבה לי כבגרות בהיסטוריה. כל כך התגאת במה שעשיתי. ראיתי אותך מאושר. כי כזה היית. אמרת: אדם אסור לו להיות תלוש. אדם הוא חלק ממשיך של משפחתו. ענף מעץ גדול. 'אלוקי אבי - וארוממנהו'".
הוא הוסיף וספד: "תמיד היית מצטט את סבך הרב הרצל: 'וילך יעקב לדרכו ויפגשו בו מלאכי אלוקים'. מי שיש לו דרך - רואה מלאכים'. והיה לך דרך וחצבת אותה בשירה, דרך הסוללה בעיניך מאבותיך, הרב הרצל והרב עקיבא יוסף שלזינגר, חוזה המדינה החרדי שנקראת על שמו. לפני שבוע דברתי איתך ואמרתי שחשוב לך רק להדגיש זאת: הדמויות הללו הלכו איתך כמגדלור לחיקוי, וכן גם החוזה הגדול מממשפחתנו, בנימין זאב הרצל. ולא, לא להבדיל, כל היה חשוב לך לא להבדיל בין דתיים לשאינם. כי כולם משפחה ממש. בהמשך הדרך זכינו מכוחך להתעסק הרבה בשירה. הקמתי עם שותף את רשת התרבות 'דברי שיר' והיית כה גאה בכל ספר שהוצאנו ובכל שיר. וגאוותך מילאה אותי ברוח גדולה מוטיבציה להמשיך".
חתנו הרב אריאל איגרא, הוסיף לספר על דמותו. "היית אבא והיית בן, אך יותר מכל היית בעל, אתה ואמא ביחד, כל הזמן ביחד, כזו זוגיות מופלאה, כמה אנו מתפללים שנזכה לכזו אהבה במשך 65 שנה. כמה כח נתתם אחד לשני, כמה טוב עשיתם ביחד, תתפלל עליה שתמשיך להוביל אותנו, שנמשיך להתחזק ממנה, כמו שהיינו שרים איתך בימים נוראים 'זכרתי לך חסד נעורייך, אהבת כלולותייך, לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה', כמה היא הלכה איתך, במסירות ובאהבה, ממקום למקום, מישיבה לישיבה, מבן לבת מנכד לנכדה, שניכם ביחד תמשיכו להוליך אותנו אתה מלמעלה וסבתא מלמטה.
סבא אתה עולה למעלה ושם מקבלים אותך אבא שלך ואמא שלך, הרב נריה והרב עקיבא יוסף שלזינגר, הרב הרצל והרב בר שאול, הרב סיני והרב גולדוויכט וכולם באים להודות לך שבזכותך שפתותיהם מדובבות בקבר כבר עשרות שנים, סבא תאסוף את כולם, תתפלל איתם עלינו, על המשפחה שלך, תתפלל על עם ישראל ועל ארץ ישראל שכל כך אהבת, כל שנה היית בוכה איתנו בימים נוראים: וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אָזְכֹּר. היית שליח ציבור יותר מ-60 שנה, תמשיך להיות שליח ציבור, תזעק בפני הקב"ה 'תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך'.
וכמו שכתבת לסבתא שלך שנהרגה באושוויץ: לא רק שם נשאר לנו ממך את הכול שמרנו, את השמחה, את האמונה, את החוזק העצום שהיה בך, אם רק שהיה מגדל מגדל עוז למשפחה גדולה. היית באה לביקור היית שומעת את אותם ניגוני השבת והחג שהיו בביתך, בית שהיית לנו. אבא אנו מבטיחים שנמשיך את אותם שירים ואותה אמונה, את אותו מגדל עז", דברי הרב אריאל איגרא.