המינוי המחודש של קרוליין גליק ליועצת המדינית של ראש הממשלה חושף תופעה רחבה בהרבה מסבב מינויים נקודתי.
גליק, שכבר כיהנה כעוזרת היועץ המדיני בתחילת דרכה, היא רק אחת מתוך שורה של אנשי הציונות הדתית שהשתלבו בעמדות השפעה בזירה הדיפלומטית תחת הנהגתו של בנימין נתניהו.
כדי להבין את העומק האסטרטגי של המהלך הזה, יש להתבונן גם במינויים נוספים. רן ישי, לדוגמה, שימש כיועץ מדיני בכיר לנתניהו בעת כהונתו כשר האוצר בשנים 2003–2005, לאחר שכיהן כראש הסגל המדיני במשרד החוץ בשנת 2002. בהמשך, כיהן ישי כשגריר ישראל בקזחסטן וכמנכ"ל משרד ירושלים ומורשת. כיום, הוא ממשיך בפעילותו המדינית במסגרת המרכז הירושלמי למדיניות יישומית (JCAP), מה שמצביע על כך שהשפעת הדור הזה נמשכת גם מעבר לשירות הממשלתי – לתחום המחקר, החשיבה האסטרטגית והאקטיביזם הבינלאומי.
יחיאל לייטר כיהן כראש מטה שר האוצר תחת נתניהו בשנים 2003–2005, ומונה לאחרונה, בינואר 2025, לשגריר ישראל בארצות הברית. ציפי חוטובלי כיהנה כסגנית שר החוץ בין השנים 2015–2020, ולאחר מכן מונתה לשגרירת ישראל בבריטניה בשנת 2020, תפקיד שבו היא ממשיכה לכהן גם כיום.
קבוצה זו של בעלי רקע ציוני-דתי, שחלקם החלו את דרכם בזירה הדיפלומטית וחלקם צמחו במסלולים אחרים, משקפת מהלך ארוך טווח שבמסגרתו נתניהו שילב אנשי ציונות דתית במוקדי קבלת החלטות בינלאומיים.
עד לשנות ה-90 ותחילת ה-2000, מדיניות החוץ הישראלית נשלטה ברובה על ידי דיפלומטים ואנשי אקדמיה חילונים, שלרוב ייצגו את תפיסות המרכז והשמאל. אך נתניהו, שהבין את כוחם הגובר של חוגי הציונות הדתית, יצר מרחב חדש עבורם – לא רק בפוליטיקה הפנימית אלא גם במגרש הבינלאומי.
בעבר, מעולם לא הוביל איש מהמגזר הציוני-דתי את קו ההסברה הישראלי בעולם. אך תחת נתניהו, לראשונה מאז ימי הרב קוק, הפכה הציונות הדתית לשחקן משמעותי בזירה הדיפלומטית.
הזדמנות להצצה היסטורית: המעורבות הבינלאומית של הרב קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוק היה מהדמויות המרכזיות שהשפיעו על עיצוב הציונות הדתית בראשית דרכה, והמעורבות הבינלאומית שלו ניכרה בכמה היבטים חשובים. הרב קוק ראה בהשגת ההכרה הבינלאומית בזכויות היהודים בארץ ישראל משימה מרכזית, ופעולתו הדיפלומטית הקיפה מספר תחומים עיקריים:
המעורבות הבינלאומית הראשונה של הרב קוק הייתה בעת קבלת הצהרת בלפור בשנת 1917, כאשר יצאה הצהרת בלפור, הרב קוק היה בין הדמויות המרכזיות לצד חיים ויצמן שדחפו להכרזה. הוא פעל מאחורי הקלעים לחיזוק התמיכה הבריטית בציונות, לאחר מכן שב הרב לירושלים והקשר בין הממלכה לרב המשיך עד כדי קבלת אות אביר כבוד מהמלך ג'ורג החמישי.
לרב קוק הייתה גם המעורבות בביסוס הקשר של התנועה הציונות לממשל בארה"ב ומעיד עך כך ביקורו שם ב-1924 כרב הראשי לארץ ישראל: הרב קוק, במהלך ביקורו בארה"ב, נפגש עם נציגי הממשל בינהם הנשיא קלווין קולידג' כשהוא מבהיר את עקרונות הציונות הדתית ומוקיר תודה על התמיכה האמריקנית בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
הרב קוק קיים גם קשרים עם מנהיגים מהעולם הערבי ביניהם האמיר פייסל, הקונסול הכללי של מצרים וראש העיר נשאשיבי. וכך גם עם מנהיגים אירופיים מרכזיים ממדינות שונות וכל זאת במטרה לקדם את רעיון השיבה לציון בשכנות טובה ולהבטיח את מעמדה של ארץ ישראל כמרכז הרוחני וההיסטורי של העם היהודי. באמצעות דיפלומטיה זו, הוא ניסה לשמור על איזון בין האינטרסים היהודיים והאינטרסים הבינלאומיים.
הרנסנס ביחסים הבינלאומיים שהרב קוק פיתח הגיע לשיאו בין השנים 1917-1925 כאשר הרברט סמואל הנציב הבריטי בעל המוצא היהודי עזב את הארץ, גם לאחר מכן המשיך הרב קוק בפיתוח יחסים כם מנהיגים ודיפלומטים זרים אך לא באותו אופן, התנועה הציונית החלה את מאבקה על זכות הקיום מול פרעות ומאורעות קשים שהוביל נגדה חאג' אמין אל חוסייני.
המשכיות השפעת הציונות הדתית בזירה הבינלאומית
המעורבות של הרב קוק בזירה הבינלאומית וההשפעה שהייתה לו על הכוונת מדיניות החוץ של ישראל, הפכה לאבן דרך בהמשך הדרך של הציונות הדתית. כיום, אנשי הציונות הדתית שנמצאים בעמדות מפתח במערכת הדיפלומטית, כמו ציפי חוטובלי ורן ישי, ממשיכים את דרכו של הרב קוק, תוך שמירה על הקשר בין ערכים יהודיים לבין דיפלומטיה ריאליסטית ושאיפה לשיתוף פעולה בינלאומי עם מדינות וגורמים ברחבי העולם. המגזר הציוני-דתי לא רק שנכנס מחדש לזירה הפוליטית והדיפלומטית, אלא גם הפך לגורם מפתח בהשפעה על תמונת העולם כלפי ישראל.
הערך המוסף של הציונות הדתית בזירה הבינלאומית
ההשתלבות ההולכת ומתרקמת של אנשי הציונות הדתית בעמדות מפתח בזירה הבינלאומית לא רק מעצימה את מעמד ישראל בעולם, אלא גם מביאה עמה ערך מוסף אדיר: איזון בין הזהות היהודית העמוקה של המדינה לבין היכולת להכיל את המורכבות שביחסים הבינלאומיים. הציונות הדתית מציעה תפיסת עולם שמשלבת מסורת עם חשיבה מעשית וחדשנית, ומתוך כך היא מצליחה להוביל את ישראל לעבר דיפלומטיה חכמה ומאוזנת.
המשמעות היא שמדינת ישראל, בזכות השפעת הציונות הדתית, יכולה להמשיך ולהיות נאמנה לערכיה היהודיים תוך שהיא גומלת טובה במישור הבינלאומי ומביאה לידי ביטוי את יכולת ההכלה שלה כלפי מגוון הקולות בעולם. זוהי הדרך המשלבת בין מָשָל וניהול מציאות, תוך שמירה על ייחודיותה של ישראל כמדינה יהודית בעידן הגלובליזציה.
הכותב הוא יו"ר ומייסד מרכז ירושלים למדיניות יישומית ומוביל מיזם ההסברה הבינלאומי Keep Jerusalem