דיצה אור
דיצה אורצילום: ערוץ 7

ביום שלישי יצוין באירוע 'שרים יחד לשובם' (20:00 בכיכר החטופים בתל אביב) יום הולדתו ה-32 של אבינתן אור החטוף בידי חמאס בעזה.

עם אמו, דיצה, שוחחנו בערוץ 7 על התחושות בימים מטלטלים אלה של פעימות השלב הראשון בעסקת שחרור החטופים ועל רקע האפשרות שהשלב השני לא יגיע.

"אין מילים שיכולות לתאר את חריפות התחושות, גם של המצוקה והחרדה, חוסר האונים והכעס, עומס של מצב מאוד קשה", אומרת דיצה ומוסיפה כי "יחד עם זה, כל אחד שחוזר אלו אחים ואחיות שלנו וזו השמחה הגדולה ביותר על החזרה של כל אחד מהתופת לחיים, וכך גם לגבי מה שקורה בעזה. מצד אחד קורים דברים מדהימים, יש אופק שטראמפ פותח בהפתעה מוחלטת, סוג של מהלך ניסי שלא יכולנו לצפות אתו ואין ספק שהוא תוצאה של מסירות הנפש, הנחישות והעוצמה של החיילים שלנו, למרות המכשולים מבית ומחוץ. הם שיצרו את הכלי לנס הזה שפותח לנו אופק שלא חלמנו עליו וזו שמחה גדולה, אבל לכל דבר יש שני צדדים והם מאוד רחוקים וקיצוניים. אני מאוד מקווה שמדינת ישראל והעומדים בראשה ישכילו לממש את כל הרווחים העוצמה וההישגים של המלחמה לטובת השבת החטופים".

"לא יתכן בשום צורה שיהיו כאלה שינויים מפליגים במדינת ישראל, בעזה, בכל הגבולות שלנו וזה לא יתבטא בכך שהחטופים חוזרים הביתה ומהר. ראינו אתמול שהזמן נגמר לחלוטין ואי אפשר להחזיק כך אנשים", אומרת דיצה.

על אותם הטוענים שדווקא התפנית שמוביל טראמפ בהצעתו היא זו שעלולה להביא את חמאס להקפאת שלבי העסקה בשל החשש בעזה מיישום תכניתו של הנשיא האמריקאי, שואלת דיצה "על סמך מה הם אומרים את הדברים האלה? מה גורם להם לחשב שחמאס רוצה שנהיה נחמדים? הרי כל עוד היינו חלשים התחננו והבטחנו הבטחות לא קיבלנו כלום. כשנלחמנו בצורה תקיפה קיבלנו את העסקה הראשונה של חנוכה, אחרי חמישים יום כשהסתערנו במלחמה שהם לא דמיינו אותה. אחרי שנה של לחימה שהיו לה הישגים משמעותיים, מה שהכריע זה האיום הגדול של טראמפ לפני שנכנס לשלטון. כלומר מה שמכריע זה אך ורק כוח. מדובר בארגון שכל מה שמניע אותו זה כוח ומלחמה. הוא גם הוכיח שהוא לא נותן לנו כלום כשאנחנו חלשים מתרפסים ומתחננים. שום דבר שם לא מבוסס על מחוות והומניטריה. כל מה שמנהל אותם זה רק מלחמה ואנחנו צריכים ללמוד סוף סוף באיזו שכונה אנחנו מדברים".

ובאשר למחירים שתצטרך ישראל לשלם בחלקה השני של העסקה, מחירים שצפויים להיות כבדים הרבה יותר מכפי ששילמה בחלק הראשון, אומרת דיצה אור כי בפועל "לא נשארו לנו מחירים. לו היו שואלים אותנו ומקשיבים לנו לא הייתה נחתמת עסקת הפקרה שעשתה סלקציה. האנשים שחזרו אתמול לא היו מחזיקים מעמד עוד כמה ימים ושבועות. לא היינו יכולים להחזיר אותם בחיים. זו עסקה שקברה בינתיים את כל מי שלא בתוכה. היינו יכולים להשיג הרבה יותר בלי להתפשר, עם כל השמחה על כל מי שהגיע הביתה".

"זו עסקה רעה. לגבי ההמשך, מאחר ולא שמעו לכל הדרכים שדרשנו, אנחנו בבעיה גדולה אז שמי שמנהל את המהלך שימצא הוא את פתרונות. לי אין תשובות לכל השאלות האלה", היא אומרת ומוסיפה כי "נשאר לנו עוד נכס אחד שחשוב לחמאס יימח שמם, ועליו אסור שנוותר בשום פנים ואופן עד שאחרון החטופים בבית, וזה ציר פילדלפי. אסור לעזוב את הציר הזה עד שכל החטופים בבית ורק אז, מציד שיעזבו את הציר".

ובחזרה ליום ההולדת ה-32 של אבינתן, יום הולדת שני בשבי החמאס. "אין כבר מילים לתאר את הצער והכאב. כל כך מצער אותי מה שהוא צריך לעבור. השנה הילדים ירימו את האירועים. בשנה שעברה הכנסנו ספר תורה וקיימנו אירועים לאורך כמה מוקדים, אבל השנה לא הצלחתי להיות מעורבת בזה. הילדים עשו את זה עם עזרה מחברים והוועדה בשילה שמאוד מגויסת ואני רק משתתפת".

דיצה מספרת על אירוע מצומצם שיתקיים בכיכר החטופים למשפחה וחברים ולאחריו בשמונה בערב האירוע הרחב יותר, בנוסף "ביום רביעי במחלקה האונקולוגית בירושלים יהיה אירוע שמח עם הופעות וכיבוד, בהמשך לזה שאבינתן עצמו היה מתנדב באונקולוגית בבאר שבע כסטודנט שם. כנראה נעשה גם אירוע נטיעות באזור הנובה בחמישי או שישי".