בערוץ 7 מתארח ד"ר שוקי פרידמן, מנכ"ל המכון למדיניות העם היהודי, לשיחה על העולה ממחקר שבחן את פערי הגיוס בין העשירונים השונים בחברה הישראלית, נתונים המערערים על הגדרתו של צה"ל כצבא העם, מה שלדברי ד"ר פרידמן עשוי להשליך על האפקטיביות של צה"ל בהבטחת ביטחון לאזרחי ישראל.
מאחורי המחקר עומדים החוקרים תום שדה ואריאל קרלינסקי ולפיו "יש קבוצות באוכלוסייה שמתגייסות יותר ויש קבוצות שמתגייסות פחות". ד"ר פרידמן מציין כי הנתון שהפתיע במחקר הוא הנתון שלימד על פערים דרמטיים בין העשירונים העליונים לאמצעיים בשיעור הגיוס. "הפער הזה אומר לנו שאלה שלא מתגייסים הם לא רק חרדים, אלא קבוצות נוספות, דווקא כאלה שהיינו מאוד רוצים שיהיו חלק מהצבא, גם במובן הביטחוני וגם במובן החברתי".
בבחינת הפערים הסוציו-אקונומיים מתגלה במחקר כי בקרב גברים בעשירון התחתון רק 16% מתגייסים לצה"ל, וניכרת עלייה הדרגתית לאורך העשירונים - כ-55% בעשירון החמישי, 60% בעשירון השישי, 65% בעשירון השביעי, עד לשיא של כ-80% בעשירון העליון. ד"ר פרידמן תולה את הנתונים ברמת החינוך באזורים השונים, "כשהחינוך הוא טוב יש יותר נכונות להתגייס", הוא אומר.
באשר לעשירון העליון מגלה המחקר כי על אף הנתונים הגבוהים באופן יחסי, כאשר מדובר בתל אביב המציאות משתנה. "במפתיע, מחוז תל אביב לא מצטיין בגיוס", אומר ד"ר פרידמן המעיר כי ברוח זו נשמעו גם טענות חוזרות ונשנות. "אחוזי הגיוס באוכלוסייה היהודית הם 65 אחוזים, והמשמעות היא פערים משמעותיים בין תל אביב למקומות ששם אחוזי הגיוס קרובים למאה אחוזים. צריך להבין שהגיוס נבנה גם על החובה האזרחית שצריכה להיות לכולם וגם על נכונות המלש"בים להתייצב, כאן אנחנו רואים חולשה באזור תל אביב". גם כאן מזכיר ד"ר פרישמן את הצורך לחזק חינוך ומודעות.
יצוין כי המחקר לא בחן את המקומות אליהם מתגייסים הצעירים, כך שלא ניתן לקבוע ממנו אם אחוזי הגיוס לשירות קרבי מתהפכים בפריפריה לעומת המרכז. נתונים אלה שבוחנים את המקומות אליהם התגייסו הצעירים שמורים בצבא בעוד המחקר מתבסס על נתונים הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. "שאלת הלאן מתגייסים היא חשובה מאוד וקריטית בעיקר בזמן מלחמה, אבל את התשובה צריך לחפש בנתונים של אכ"א שיודעים לעשות פילוח גם של מי התגייס וגם לאן התגייסו".
בדבריו מדגיש ד"ר פרידמן כי במשך עשרות שנות מאבק קיומי של מדינת ישראל עלה בידה לשמור על אחוזי גיוס גבוהים באופן יחסי, בעיקר כאשר מוציאים מהשקלול את החרדים והערבים. "מדובר בנתון חיובי מאוד, בעיקר כאשר חושבים על כך ששלוש שנים נלקחות מחייך למען מה שלא אתה בחרת בו, ואתה מסתכן ולמרות זאת הישראלים משרתים באחוזים גבוהים".
במגזר החרדי הנתונים מלמדים על שמונה אחוזי גיוס בלבד ופרידמן מציין כי מספר הצעירים החרדים בכל שנתון הולך וגדל באופן משמעותי ולנתון זה השפעה עתידית קריטית באשר לגיוס כלל האוכלוסייה והיכולת לעמוד בנטל. "זה לא עניין של שוויון בנטל אלא צורך קריטי אקוטי לקיומה של ישראל, ולכן לצערי פורמולות שונות של גיוס לחרדים לא הוכיחו את עצמן. ניסינו וזה לא עובד. אין ברירה אלא לחייב את החרדים להתגייס, לקבוע סנקציות אישיות על מי שלא מתגייס ולגרום להם להבין שהם חלק מהנטל הזה של קיומינו כאן".
להערכתו של ד"ר פרידמן הממשלה הנוכחית בהרכבה הנוכחי לא תוכל להעביר את חוק הגיוס הדרוש לצה"ל, ולמעשה כל חקיקה שתבוא לא תיתן יותר מאשר גלגול תפוח האדמה הלוהט הזה במורד אל הממשלות הבאות. בשנים הללו ממשיכים החרדים לבצר את כוחם ולהעצים אותו, אך "אנחנו צריכים להבין שאם לא נעמוד על הצורך לגייס את אחינו החרדים, גם בצורה של כפייה וסנקציות אישיות משמעותיות זה לא יקרה, ואם זה לא יקרה היכולת להגן על מדינת ישראל ולשמר את צבא העם היא מוגבלת".
סקר נוסף שביצע המכון למדיניות העם היהודי בחן את התייחסות הציבור בישראל לפרשת מינויו של השופט יצחק עמית לנשיא בית המשפט העליון, אירוע שד"ר פרידמן רואה בו כמזיק לכל הצדדים, גם למערכת המשפט וגם ליחס שבין הרשות השופטת לרשויות האחרות המחוקקת והמבצעת וגורם לאבדן אמון ציבורי ברשויות השונות. "המאבק החריף הזה בין שר המשפטים לבין נשיא בית המשפט העליון מזיק לשני הצדדים".
עוד הוא מדגיש בדבריו כי "ההחרמה של שר המשפטים את נשיא בית המשפט משמעה גם פגיעה בשירות המשפטי שניתן לכולנו, כי אם מחר בבוקר השניים הללו, שמובילים את מערכות המשפט בישראל, לא ידעו למנות שופטים בכל הערכאות, היכולת של בתי המשפט לטפל בתביעות שלנו תקטן כשגם היום המצב שם הוא בכי רע, כלומר שאזרחי ישראל נפגעים פעמיים, פעם אחת כשיש פחות אמון במערכת ובפעם השנייה בהיבט התפקודי הפשוט של המערכת. זה בידיים של שר המשפטים".
עם זאת מציין ד"ר פרידמן כי מינויו של השופט עמית נתפס בעיני חלק ניכר באוכלוסייה הישראלית כמינוי בעייתי. "ראינו שכחמישים אחוז סבורים שמדובר במינוי בעייתי, ובהתאם גם האמון שנותנים אזרחים בישראל, בעיקר מצד ימין, בבית המשפט העליון ובמינוי עמית, נמוך למדי. זה מצער כי בסופו של יום נשמת אפה של מערכת המשפט תלויה באמון הציבור".
פרידמן מציין כי הודעת שר המשפטים ויו"ר הכנסת שאין בכוונתם להגיע לטקס השבעת עמית כנשיא העליון, היא אירוע חסר תקדים. "המציאות שבה ראשי מערכת המשפט מוחרמים על ידי הרשות המבצעת, השר הממונה ויו"ר הרשות המחוקקת, זו ממש קטסטרופה. אין לי מילים אחרות לתאר את הדבר הזה. אני מקווה שהם יתעשתו ויצטרפו לטקס הזה כי בסוף הם מייצגים אותנו, את הממלכה שהיא מעל הפוליטיקה ומעל הרצון והאג'נדה הפוליטית של פוליטיקאים. אחרי שנבחר הנשיא, גם אם לא מסכימים לבחירה, צריך גם באמירה וגם במעשה לבטא אמון בכך שהממלכה ממשיכה להתנהל ושלוש הרשויות יכולות לעבוד יחד לטובת אזרחי ישראל שהמדינה הזו שייכת להם".